מכתבים שנשלחו אל חיים הזז

איגרות, גלויות-דואר, פתקים וכל חומר אחר בכתב אשר מוען אל חיים הזז במשך קרוב לשישים שנה, החל משנות מלחמת העולם הראשונה ברוסיה ועד ליום מותו בירושלים. תיקי סדרה זו כוללים, בין היתר, מכתבים מאת סופרים ומשוררים כשאול טשרניחובסקי, נתן אלתרמן, אברהם שלונסקי, י"ד ברקוביץ' וזלמן שניאור; אנשי ציבור כברל כצנלסון, דוד בן גוריון, גולדה מאיר ואהרן קציר; אמנים כאביגדור סטימצקי, שמשון הולצמן ויוסל ברגנר, עיתונאים, אנשי רוח מהארץ ומהעולם, ועוד.

איגרות, גלויות-דואר, פתקים וכל חומר אחר בכתב אשר מוען אל חיים הזז במשך קרוב לשישים שנה, החל משנות מלחמת העולם הראשונה ברוסיה ועד ליום מותו בירושלים. תיקי סדרה זו כוללים, בין היתר, מכתבים מאת סופרים ומשוררים כשאול טשרניחובסקי, נתן אלתרמן, אברהם שלונסקי, י"ד ברקוביץ' וזלמן שניאור; אנשי ציבור כברל כצנלסון, דוד בן גוריון, גולדה מאיר ואהרן קציר; אמנים כאביגדור סטימצקי, שמשון הולצמן ויוסל ברגנר, עיתונאים, אנשי רוח מהארץ ומהעולם, ועוד.

 

מס' מיכל מס' תיק שם התיק תאריך תיאור שפה הערות
5.1 1 עודד אבישר 1948 זוג מכתבים מאת המשורר והסופר עודד אבישר (1976-1918) שנשלחו אל חיים הזז בימי מלחמת השחרור. אבישר שיגר מכתבים אלה מתוקף תפקידו כמרכז ספרות במפקדת קצין חינוך ראשי. בתיק: 1. מכתב רשמי מודפס במכונת כתיבה, מיום 13 באוגוסט 1948, ובו מתבקש הזז להגיש כתבים למחלקה לריכוז ולאיסוף חומר ספרותי ליחידה האמנותית של צה"ל. 2. מכתב נלווה למכתב הנ"ל, מיום 14 באוגוסט 1948, ובו אבישר מודיע להזז כי בקשתו לצאת לאחד ממחנות צה"ל אושרה, ובתשובה עליו לציין לאיזה מחנה ובאיזה תאריך הוא מבקש להגיע. עברית נשלח להזז בימי ההפוגה השנייה, לאחר נפילת בנו נחום ז"ל. הזז יצא למחנה צריפין, ושם תיעד את סיפורי הקרבות על ירושלים, מפי חיילי חטיבת "הראל" שפגש בהם.
5.1 2 חיים אברמסון 1946 בתיק רק: מכתב אחד מאת חיים אברמסון, כפר אז"ר, אשר נשלח להזז ב-7 באוקטובר 1946, ובו בקשה לביאור מלים שהתקשה בהן בסיפור "חתן דמים", אותו קרא בכרך "אבנים רותחות", שראה אור זמן קצר קודם לכן. עברית  
5.1 3 מרים אורינובסקי (הרברג) 1929 חמישה מכתבים וגלויית דואר אחת ששיגרה אל חיים הזז ידידתו, מרים (מרה) אורינובסקי-הרברג (1953-1897). ככל הנראה, ההיכרות בין השניים נעשתה בימי שהותם בחצי האי קרים, בזמן מלחמת האזרחים. מרבית המכתבים נשלחו מתל-אביב אל פריס, ובהם אורינובסקי מבקשת את עזרתו של הזז בקבלת ויזה לצרפת, ובמציאת מקום הבראה באחת מערי החוף שם, לאחר שחלתה במחלות מעיים שונות בארץ. במכתבים נזכרת גם משפחת יצהר (פיינגולד), ידידיהם המשותפים מימי קרים, שהשתקעו בשכונת בורוכוב. גלויה אחת נשלחה אל הזז מצרפת, בימי מאורעות תרפ"ט, ובה אורינובסקי  מבקשת מהזז פרטים הידועים לו על הנעשה בארץ-ישראל, ומכתב אחד נשלח מהדרך חזרה ארצה, ולדבריה נכתב ברכבת מאלכסנדריה. לפי מכתב זה, הקשר המחודש שניסתה לקשור עם הזז בפריס לא עלה יפה. ביקורה נערך בצרפת לאחר שבת-מרים נסעה ארצה. עברית מרים אורינובסקי נישאה לידידו של הזז, שלמה הרברג, זמן קצר לאחר שובה מצרפת. 
5.1 4 שמואל אייזנשטדט 1936 בתיק רק: מכתב אחד חתום בידי שמואל אייזנשטדט (1970-1886) על נייר מכתבים רשמי של "ארכיון ומוזיאון של תנועת העבודה", ובו הוא מבקש מהזז להשיב באופן מיידי את גליונות העתון ההיתולי "הגפרור" שהזז שאל מארכיון העבודה. את העתון ביקש אייזנשטדט להשיב לידיו במשרד ועד הלשון העברית שברחוב אבן גבירול, שכונת רחביה.  עברית  
5.1 5 נתן אלתרמן 1946 מכתב אחד מאת נתן אלתרמן אל חיים הזז, "היקר והנערץ", בו הוא מתנצל על התנהגותו המעליבה, כנראה בעת מסיבה שנערכה בבית סימה ואהרן מסקין בתל אביב. על המכתב ציין אלתרמן את התאריך: "ניסן תש"ו" - אפריל או מאי 1946. המכתב נשלח אל הזז מתל-אביב לירושלים באמצעות הדואר הפנימי של עיתון "דבר", שבו שניהם עבדו באותו הזמן. עברית  
5.1 6 חיים אמתי 1942 בתיק רק: מכתב אחד מאת שחקן תיאטרון "הבימה", חיים אמיתי (1973-1898). אל מכתב זה צורף נוסח מקוצר של הסיפור "אשמנו" מאת הזז, שאמיתי קיצר והתאים לקריאה על הבמה. במכתב הוא מתנצל על השינויים שערך בטקסט המקורי ומבקש את רשותו של הזז להחליף מלים וביטויים שונים. עברית  
5.1 7 ישראל אפרת 1948 מכתב אחד ששלח המשורר והחוקר ישראל אפרת (1981-1891) אל חיים הזז, ערב צאתו מארץ-ישראל בחזרה לארצות הברית, בימי מלחמת השחרור. במכתב, שנשלח על-גבי נייר מכתבים של מלון אקסצלסיור בתל-אביב, הוא מספר כי דב ליפץ הציע לו להתמנות לעורך הוצאת "עם עובד", וכן קיבל הצעה לכהן כעורך בהוצאת "מוסד ביאליק", אך הצעות אלו לא הגיעו לכדי מימוש, ועל-כן הוא שב אל ניו יורק. בתחתית המכתב, שנחתם במילים "מוקירך ואוהבך", הוסיף אפרת את כתובתו בניו יורק.  עברית  
5.1 8 אברהם אפשטיין 1947 מכתב אחד מאת אברהם אפשטין, קיבוץ אשדות יעקב, מיום 25 ביולי 1947, ובו הוא מזמין את חיים הזז למסיבת סיום של הנוער העולה מסוריה, שבמסגרתו יוצגו קטעים מתוך "היושבת בגנים". במכתב מציין אפשטיין כי אחדים מן הנערים העולים מכירים את הזז "עוד מחוץ לארץ, מהזמן שהיה להם מחנה קיץ על הר החרמון" - ככל הנראה, הזז ביקר שם בשנת 1944. עברית  
5.1 9 חיים ארלוזורוב 1930 שני מכתבים מאת חיים ארלוזורוב ושני מכתבים מאת מנחם ריבלין, כולם מודפסים במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של "אחדות העבודה - ירחון מפלגת פועלי ארץ-ישראל". המכתבים עוסקים בהשתתפותו של הזז בירחון זה, החל מן הגליון הראשון; נשלחו מתל-אביב אל פריס. בתיק: 1. מכתב הזמנה רשמי אל חיים הזז להשתתף ב"אחדות העבודה", בחתימת ארלוזורוב, ובו פירוט מטרותיו של כתב-העת החדש. 2. מכתבי אישור מאת מנחם ריבלין על קבלת כתבי-יד לפרסום - פרקי הסיפור "בצלן של מלכויות", שהזז פרסם ב"אחדות העבודה", וכן הסיפור "עיר ובהלות" (שראה אור בגיליון הראשון של אותו כתב-עת). במכתבים מודיע ריבלין להזז גם על תנאי התשלום ועל משלוח הכסף אל בת-מרים.  3. מכתב אישי מאת ארלוזורוב אל הזז, ובו הוא עונה לו על טענותיו בדבר התשלום, וכן מבקש ממנו חומר נוסף לפרסום, לאחר שיחה שהיתה לו עם יוכבד בת-מרים. עברית  
5.1 10 אהרן זאב אשכולי 1931-1932 זוג מכתבים וגלויית דואר ששלח אהרון זאב אשכלי (1948-1908) אל חיים הזז, מתל-אביב ומחיפה. בתיק: 1. מכתב ששלח אשכולי להזז סמוך לאחר שובו ארצה מצרפת, ובו הוא מדווח לו על מצבם של יוכבד בת-מרים ובנו, וכן מייעץ לו להחיש את עלייתו ארצה, מוסר לו דרישת שלום מאורי-צבי גרינברג, יצחק למדן, אברהם שלונסקי וחיים נחמן ביאליק, מדווח לו על מצב הסופרים והספרות העברית בארץ-ישראל ולבסוף דן בסכסוך שבין הזז לטברסקי בעניין הספר "בישוב של יער" והתגובות לספר; מכתב מיוני 1932 שבו מציע אשכולי להזז, בשמו של יעקב זנדבנק, להשתתף בפעולות מרכז התרבות של ההסתדרות ולערוך ערבי קריאה מיצירותיו; גלויית דואר בענייני ביקורו של הזז בחיפה וכן הדפסת ספרו של אשכולי.  עברית  
5.1 11 חיים אתר (אפתיקר) 1944 בתיק רק: איגרת קצרה אחת מאת הצייר חיים אתר (1953-1902), עין חרוד, ובה הוא משיב להזז על בקשתו למצוא עדי ראייה לימי המהפכה הבולשביקית בערי רוסיה המרכזיות, ובייחוד מוסקבה ופטרבורג, וכן באשר לאפשרויות הדפסתו של ספר גדול על המהפכה בדפוס תל-יוסף. בסוף האיגרת מבקש אתר מהזז כי ימסור דרישת שלום לידידם המשותף, הצייר פנחס ליטבינובסקי.    
5.1 12 חיה בוגורסקי 1923 בתיק: גלויית דואר, כתובה רוסית, ששלחה חיה בּוּגוֹרְסקי (Хая Бугорский) מפריס אל חיים הזז, פריס, ב-3 בספטמבר 1923, בעניין בקשתו של הזז לסייע לאחת מידידותיו לקבל עבודה בעסק של משפחת בוגורסקי.  רוסית  
5.1 13 יהודה בורלא 1945 בתיק: שני מכתבים מאת יהודה בורלא, מודפסים במכונת כתובה על-גבי נייר מכתבים רשמי של אגודת הסופרים העברים בארץ-ישראל. המכתבים עוסקים בבקשתו של בורלא כי הזז יתרום מפרי עטו לקובץ ספרותי של סופרי ארץ-ישראל, שעמד לראות אור. באחד המכתבים מציין בורלא כי לאחר פניות רבות להזז, הסתבר כי הכתובת שבידי אגודת הסופרים היתה שגויה, ועל-כן כל הפניות לא הגיעו לידיו. עברית  
5.1 14 אליהו בלנק ca. 1936-1938 איגרת קצרה מאת הסופר והמנהיג הציוני אליהו בלנק אל חיים הזז, אשר ככל הנראה הוצמדה אל פרקי זכרונות שכתב, לבקשתו של הזז, ומסרם לידו. על האיגרת לא מצויין תאריך, אך יש להניח שהיא נשלחה במחצית השנייה של שנות השלושים של המאה העשרים. עברית  
5.1 15 אסתר בן-אברם (בריק) 1923-1924 חמישה מכתבים ברוסית וגלויית דואר אחת ששלחה ידידת-נעוריו של הזז, אסתר (אדיה) בן אברם (בריק), רעייתו של חיים-שלום בן-אברם וגיסתו של משה חיוג. המכתבים נשלחו מהעיר גרודנה, אז תחת שלטון פולין העצמאית, אל הזז באיסטנבול ואחר-כך בפריז. במכתבים מבקשת ממנו אסתר לכתוב לה, מודה לו רשיון כניסה לאיסטנבול שהמציא להם - כנראה בקשר עם כוונתם לעלות ארצה - וכן מציעה לו לחדש את הקשר עם אחיה, שהיה גם הוא אחד מידידיו של הזז, ובאותו הזמן חי בפולין אף הוא. על המכתבים אין ציון תאריכים, ותיארוכם נעשה בהתאם לתוכן. רוסית  
5.1 16 חיים שלום בן-אברם 1923 שבעה מכתבים ששלח אל הזז ידיד נעוריו, חיים שלום בן-אברם (1965-1893). מרבית המכתבים נשלחו מהעיר גרודנה, אז תחת שלטון פולין, אל איסטנבול, שם שהה הזז. המכתבים עוסקים בבקשותיו של בן-אברם מהזז לסייע לו בקבלת מסמכים רשמיים שהיו נחוצים לצורך עלייה ארצה, באמצעות קשריו של הזז במשרד הארץ-ישראלי בקושטא, ובשל כך הם כוללים פרטים רשמיים על אודות בן-אברם ובני משפחתו. בתחתית אחד המכתבים נוספה בקשה מאת הסופר שלמה שפאן, אז תושב לודז', לסייע גם לו לקבל "דרישה" רשמית לארץ-ישראל, תוך ציון תאריך ומקום לידתו המדוייקים. מצדו השני של אותו מכתב נוספה איגרת ברוסית, בכתב ידה של אסתר (אדיה) בן-אברם. במכתבים מספר בן-אברם גם על עבודות התרגום שעשה עבור הוצאת "שטיבל", ומזכיר אחדים מידידיהם המשותפים ובהם זלמן וולפובסקי וכן משה חיוג, אחיו (מדווח על כוונתו לעלות ארצה, אך החלטתו להישאר עוד זמן מה במוסקבה קודם לכן). לאחד המכתבים הוצמד מכתבה של חברה משותפת נוספת שלהם, ריקה (?), שהתגוררה באותו זמן בעיר וילנה ועסקה בהוראה.  עברית; רוסית.  
5.1 17 אהרן זאב בן ישי 1942-1943 חמישה מכתבים ששלח אל הזז הממונה על הפרסים בעיריית תל-אביב, אהרון-זאב בן-ישי, בקשר עם הענקת פרס ביאליק לשנת תש"ב לספרות יפה. במכתב הראשון מודיע בן-ישי להזז על קבלת הפרס, מבקש ממנו לשמור את הדבר בסוד, ומזכיר לו שפגישתם האחרונה נערכה 22 שנים קודם לכן, במושבה "מסילה חדשה" שליד איסטנבול. במכתב אחר מפרט בן-ישי את סדרי הטקס, שנערך באולם "אוהל שם" ברחוב בלפור, וכן צירף אליו את כרטיסי ההזמנה ותוכניית הטקס. למכתב נוסף צירף בן-ישי שאלון מפורט "לחתן פרס ביאליק" שהזז נתבקש למלא, עבור פרסום רשמי של העירייה. עברית  
5.1 18 אהרן ברז'ז'ינסקי 1930-1935 בתיק: שלושה מכתבים ביידיש מאת הפסל אהרן בז'ז'ינסקי (1940-1890) שנשלחו מפריס ומהעיר ניס (ניצה) בשנים 1931-1930, טרם עלייתו של הזז ארצה. במכתבים הוא מדווח על מצב בריאותו, מבקש לדעת פרטים על מועד נסיעתו של הזז לארץ-ישראל, מעדכן אותו בענייני כספים (כנראה בקשר עם הלוואה שהזז נתן לו) וכן מזכיר ידידים משותפים אחדים של השניים, ובהם עוזר ורשבסקי, רובינשטיין ופרידמן. בתיק גם: עותק של הספר L'Art de lire le caractère ששלח בז'ז'ינסקי אל הזז בשנת 1935, ובו הקדשה אישית ביידיש. יידיש  
5.1 19 יוסף בריליאנט 1925-1930 ארבעה מכתבים בעברית מליצית ששלח הרב יוסף בריליאנט, דרשן, מלמד ובעל חנות ספרים בפריס, אל חיים הזז. מרבית המכתבים עוסקים בבקשתו לקבל הלוואה מהזז וכן בסכסוכיו השונים עם בני קהילתו בפריס, שגרמו לו קשיי פרנסה ועוגמת נפש. במכתב האחרון מבקש בריליאנט מהזז שייתן לו את כתובתו בארץ-ישראל, בטרם עזיבתו את צרפת. עברית  
5.1 20 אווה ברימברג 1937 מכתב אחד באנגלית, ששלחה אווה ברימברג (Eva Brimberg, 1898-1988) מתל-אביב אל חיים הזז בירושלים, ובו היא מבקשת ממנו לסייע לה להסדיר את מעמדה החוקי בארץ-ישראל, בטרם נסיעתה לארצות-הברית אל אמה, במטרה לאפשר לה לשוב ארצה לאחר זמן קצר. ככל הנראה, בעת אחת מפגישותיהם, ציין הזז את שמו של ידידו אליעזר רומיניק (מנור) כמי שיוכל לסייע לה.  אנגלית  
5.1 21 תרצה ברנדשטטר 1944 מכתב אחד מאת האמנית תרצה טנאי (ברנדשטטר) אל חיים הזז, שבא כתשובה למכתב ששלח לה, ולקראת פגישה שעמדה להתקיים ביניהם, בירושלים. בסוף המכתב מוסרת תרצה ברנדשטטר להזז פריסת שלום מאת אמה, רחל קטינקא-ברנדשטטר. עברית  
5.1 22 משה ברסלבסקי  1934-1938 ארבעה מכתבים ששלח משה ברסלבסקי מקיבוץ נען (אז: קבוצת נענה) אל חיים הזז בירושלים. המכתבים עוסקים בקשר שבין הזז לבין תנועת הקיבוץ המאוחד, ביקורו בקיבוצי התנועה ובפרסום מאמר על אודותיו בבטאון "במפנים", שערך ברסלבסקי. מכתב נוסף מאת ברסלבסקי שמור בתיק נחום (זוזיק) הזז. עברית על אחת המעטפות צויינה כתובתו של הזז: "רחוב רטיסבון, דירת חד-גדיא" [האמנית מרים ניסנהולץ] ואילו על מעטפה אחרת כתב הזז את כתובתו של שרגורודסקי בתל-אביב, כנראה לקראת פגישה שנערכה ביניהם באותה עת. 
5.1 23 יצחק דב ברקוביץ 1942 בתיק רק: מכתב אחד מאת הסופר י"ד ברקוביץ' אל חיים הזז, אשר נשלח אליו בעקבות קבלת הספר "ריחיים שבורים". במכתב מהלל ברקוביץ' את הספר ומתייחס לסגנונו של הזז: "שונה ומשונה אתה מכל סופרי ישראל, ואם זה רצונך, הרי זה כבודך". בסוף דבריו מציין ברקוביץ' כי אינו יודע את כתובתו המדוייקת של הזז, ועל-כן הוא שולח לו את המכתב על-פי כתובתו של ידידם המשותף, שלמה צמח.  עברית ראו גם מכתבי ברקוביץ' להזז בסדרה 5.2
5.1 24 אשר ברש 1929-1943 שמונה מכתבים ששלח הסופר והעורך אשר ברש אל חיים הזז. המכתבים עוסקים בהזמנתו של ברש להשתתף בסדרת הפרוזה העברית הראשונה של הוצאת "מצפה", שברש היה עורכה הראשי (הזז הציע לו את הסיפור "ימלא"); במשלוח סיפורים למאסף אגודת הסופרים; בפרקים מתוך "היושבת בגנים" שהזז פרסם בירחון "מאזנים" שבעריכת ברש.     
5.1 25 דובה בת-הלוי 1947 ארבעה מכתבים ששלחה דובה (דבורה) בת-הלוי (1974-1900) אל חיים הזז בסוף 1947, ובהם היא מפרטת את רשמיה העמוקים מיצירתו, את לבטיה באשר לדרכה בספרות ועניינים נוספים. שניים מן המכתבים נשלחו בעקבות שיחותיה עם הזז ופגישותיה עמו בירושלים. עברית  
5.1 26 יוכבד בת-מרים 1917-1926 מכתבים ברוסית ובעברית ששלחה יוכבד בת-מרים אל חיים הזז, בעיקר במהלך שנות העשרים של המאה העשרים, בתקופה שבה התגוררה בערי רוסיה השונות: קייב, חרקוב, פטרוגרד ועוד. המכתבים עוסקים בחייה האישיים, בקשריה האינטימיים עם הזז, בבקשתה לסייע לה לצאת מרוסיה הסובייטית ועוד. עברית כרך א', המשך בתיק 20. מרבית המכתבים פורסמו בספר: "אהבה רחוקה", בעריכת ג' וייסבלאי ור' קרטון-בלום, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2019.
5.1 27 יוכבד בת-מרים 1931-1948 בתיק: עשרות מכתבים ששלחה יוכבד בת-מרים מתל-אביב ומבית ההבראה "ארזה", מוצא, אל חיים הזז בירושלים. המכתבים עוסקים בענייני משפחה שונים ובנושאים אישיים, ובמיוחד בקשיי פרנסתה, בגידול הילדים וביחסיה עם הזז, כמו גם בלבטיה באשר לפרסום הספר "מרחוק" ובקשותיה מהזז לסייע לה בעריכת שיריה. שניים מן המכתבים האחרונים בתיק עוסקים בשירותו הצבאי של בנם, נחום (זוזיק) הזז, ומוזכרת בהם פגישה בין הזז לבין לוי אשכול (שקולניק). באותה פגישה ביקש הזז, ככל הנראה, את העברתו של זוזיק מחזית ירושלים אל "שירותי הים" (חיל הים בראשיתו). בין האישים המוזכרים במכתבים: שכניה של בת-מרים, הסופר ז"י אנכי ומשפחתו; שלמה הרברג; ברל כצנלסון. על רבים מן המכתבים נוספו ציורים ומילות ברכה בכתב ידו של נחום (זוזיק). בתיק גם: מכתב מאת יוכבד בת-מרים אל הבן זוזיק, כנראה משנת 1938, בעת שהוא שהה עם הזז בירושלים. עברית כרך ב', המשך מתיק 19. התיק סגור לעיון הציבור מסיבות של צנעת הפרט.
5.1 28 מרייסה בת-מרים 1935-1948 מכתבים ששיגרה מרייסה בת-מרים אל חיים הזז, בעניינים אישיים ומשפחתיים שונים. בין היתר, המכתבים עוסקים בלימודיה, ביחסיה עם אמה ועם אחיה, נחום (זוזיק) הזז, בחיי החברה שלה ועוד. במכתבים נזכרים, בין היתר: אליעזר מנור (רומיניק), יוכבד בת-מרים, שלמה הרברג, לאה גולדברג, שמואל סטולר, מיטיה קריצ'מן. המכתבים האחרונים בתיק נכתבו בימי מלחמת השחרור. עברית התיק סגור לעיון הציבור מסיבות של צנעת הפרט.
5.1 29 יהודה גבאי ca. 1934 בתיק רק: פיסת נייר שהוצמדה כהמשך למכתב שכנראה אבד, ובה מודיע הבמאי ושחקן תיאטרון "אהל" לחיים הזז כי ירצה לפגוש אותו בשבת, כאשר יזדמן לתל-אביב, ואז יעיין במחזה שהזז סיפר לו על אודותיו - ככל הנראה, הזז ביקש לעניין את תיאטרון "אהל" בהעלאת מחזהו "בקץ הימים". עברית תאריך משוער בלבד.
5.1 30 אברהם גולדנסון 1933-1934 בתיק: 14 מכתבים ששלח אל חיים הזז ידידו מימי פריס, ד"ר אברהם גולדנסון. המכתבים עוסקים בניסיונותיו של גולדנסון לקבל סרטיפיקט או ויזה שתאפשר לו לעלות לארץ-ישראל מצרפת, ובבקשותיו לקבל את סיועו של הזז במשימה זו. גולדנסון עלה לארץ-ישראל ב-1921 ועזב אותה ב-1924 יחד עם רעייתו, סוניה השכל, לשם לימודיו בסורבון. על-פי כתובתו, הוא התגורר באותו בית ששנים אחדות קודם לכן התגורר בו הזז, בפריס. המכתבים מלאים בפרטים על הביורוקרטיה שנתקל בה גולדנסון, אל מול המימשל הבריטי ומשרדי הסוכנות היהודית וההסתדרות, שם הזז ניסה לסייע לו. בין היתר, נזכרים במכתבים: ברל כצנלסון, מארק יארבלום, אליהו דובקין, איזולדה טשרניחובסקי, מיכאל אסף, אידה שלונסקי (אחותו של אברהם שלונסקי). בכל המכתבים מבקש גולדנסון למסור דרישת שלום ליוכבד בת-מרים, ואחדים מהם אף נשלחו על-פי כתובתה בתל-אביב. על שניים מן המכתבים נוספו דברים ברוסית, בכתב ידה של סוניה השכל (Sonia Gaskell), שהחלה אז בקריירת הבלט הבינלאומית שלה, ובהם היא מפצירה בהזז לסייע להם. כל המכתבים כתובים צרפתית, פרט למכתב הראשון, הכתוב בעברית.   עברית, רוסית, צרפתית. ראו גם את מכתביה של סוניה השכל, תיק
5.1 31 זרובבל גלעד 1938 מכתב אחד ששלח המשורר זרובבל גלעד מהעיר ורשה, פולין, אל חיים הזז. גלעד שלח את המכתב בעת ששהה כשליח תנועת "החלוץ" בפולין. במכתב הוא מספר על רשמיו מיהדות פולין, וכן על התפעלותו מהסיפור "דרבקין" שראה אור באותו זמן בקובץ "כנסת". עברית  
5.1 32 רות גר ca. 1934-1939 בתיק רק: מכתב אחד בגרמנית, חתום בידי רות גר, בנוגע לפגישה שנקבעה בינה לבין הזז. גרמנית  
5.1 33 גרצברג 1924 בתיק רק: מכתב אחד ברוסית שנשלח ב-30 ביוני 1924 מפריס אל הזז, שישב בפריס אף הוא. ככל הנראה, הכותב הוא בעל-הבית של החדר ששכר הזז. השערה זו נשענת על תוכן המכתב, הנוגע לתשלומים עבור שכר הדירה, כביסה ושירותים נוספים. בסוף המכתב ביקש גרצברג מהזז כי ימסור פריסת שלום לידידו, נחום גרצ'יקוב, שכנראה חלק עמו את החדר. רוסית  
5.1 34 נחום גרצ'יקוב 1921-1942 בתיק: 16 מכתבים ברוסית וביידיש ששלח אל הזז ידידו הקרוב, נחום גרצ'יקוב (1994-1893). מרבית המכתבים נשלחו בתחילת שנות העשרים, מפריס אל איסטנבול. במכתבים מפציר גרצ'יקוב בהזז כי יבוא לפריס ויצטרף אליו שם, ומבטיח לו לדאוג למגורים - הזז אכן התגורר בחדרו של גרצ'יקוב, עם הגיעו לשם. עוד מספר גרצ'יקוב על החיים בפריס ומתאר אירועים שונים שם, בייחוד את חיי התרבות, ובתוך זה ערב ספרותי שנערך בהשתתפותו של דוד פינסקי. מכתב אחד מוקדש לתיאור ארוך של מעללי אריה שוסטר, יהודי שהצטרף לבולשביקים. במכתב מ-1942 מברך גרצ'יקוב את הזז על ה"הישג הספרותי" הגדול שלו - כנראה, הופעת הספר "ריחיים שבורים" ומזמין אותו לבוא ולחגוג עמו יחד את המאורע בביתו, בגבעתיים (שכונת בורוכוב). בתיק גם: זוג מכתבים מאת בני משפחה שונים של גרצ'יקוב שמוענו אליו, אחד מהם בן-דודו בארצות הברית ומכתב נוסף מרוסיה הסובייטית.  רוסית, יידיש. גרצ'יקוב הכיר את הזז עוד בעת שהותם בחצי האי קרים. עלה לארץ-ישראל ב-1924 והתיישב בשכונת בורוכוב. 
5.1 35 אברהם דב דף 1928-1930 תשעה מכתבים מאת אברהם דב (בר) דאף, שנשלחו אל הזז בפריס, בעת שדף היה סטודנט באוניברסיטת מונפלייה. שניים מן המכתבים נשלחו להזז מהעיר יאסי, רומניה, מבית הוריו של דף - לשם נסע לחופשת קיץ. איגרות אלו עוסקות בהויי הלימודים של דף, בשאלות שונות הנוגעות ללימודיו, בעיות פרנסה ודאגות קיום. שניים מן המכתבים הם בצרפתית. בתיק גם: זוג גלויות ואיגרת קצרה בעברית, מאת אביו של דף, משה יוסף דאף. עברית, צרפתית אברהם דב דאף (Abraham Dov Duff, 1899-1987), לימים, פרופסור לשפה ולספרות צרפתית באוניברסיטה העברית בירושלים. אחרי קום המדינה התגורר עם רעייתו דובה דאף (לבית כ"ץ) ברחוב וושינגטון פינת רחוב המלך דוד בירושלים. ראו גם תיק 5:36, ובו מכתבים מאת מאת רעייתו של דף.
5.1 36 דובה דף  1939 זוג מכתבים ששלחה להזז דובה דף (לבית כ"ץ), רעיית חברו, אברהם דב דף. המכתבים נשלחו בעת שדף שהה בצרפת, רעייתו היתה בחיפה ואילו הזז התגורר באופן זמני בדירתם שברחוב הנביאים, בבית הלנה כגן. בין היתר, נרמז במכתבים אלה על קשייו של דף להתקבל כחבר סגל האוניברסיטה העברית. עברית  
5.1 37 אליהו דובקין 1940 בתיק רק: מכתב אחד מאת אליהו דובקין, מנהל מחלקת העלייה בסוכנות היהודית לארץ-ישראל. מכתב זה בא כתשובה לבקשתו של הזז לסייע לידידו, הצייר אברהם גולדברג, להמשיך ולשהות בארץ, כיוון שלא יכול היה לשוב לצרפת, שזמן קצר קודם לכן נכבשה בידי הנאצים.  עברית  
5.1 38 מנחם דורמן 1936 מכתב אחד ששיגר מנחם דורמן מקיבוץ גבעת ברנר אל חיים הזז בתל-אביב, ובו הוא מודיע לו כי הוא מוכן להעמיד לרשותו את יומני גבעת ברנר לקריאה, בעקבות הבקשה שהועברה אליו באמצעות נומברג ושרה יצקר - ככל הנראה, הזז ביקש לעיין בחומר זה בקשר עם כתיבת פרקי "חלוצים".  עברית  
5.1 39 אברהם מאיר הברמן 1938-1944 בתיק: 13 מכתבים ואיגרות קצרות ששיגר אברהם מאיר הברמן אל חיים הזז, במסגרת עבודתו בספריית שוקן. המכתבים עוסקים במשלוח הגהות וכתבי יד של סיפורי הזז לפרסום בעתון "הארץ" וב"לוח הארץ". באחד המכתבים מביע הברמן את התפעלותו מסיפוריו התימניים של הזז. בתיק גם: כרטיס ביקור של הברמן, שמצדו השני הודעה קצרה בכתב ידו על מועד פגישתו של הזז עם גרשום שוקן, ביום 21 באוקטובר 1943.  עברית  
5.1 40 יעקב הורוביץ 1944-1947 שלושה מכתבים, בכתב יד ובמכונת כתיבה, מאת עורך המוסף הספרותי של עתון "הארץ", ד"ר יעקב הורוביץ. במכתבים מבקש הורוביץ מהזז כי ישלח מפרי עטו, ובכלל זה לגיליון שהוקדש לזכרו של א"א קבק, וכן מגיב על תרעומתו של הזז (לאחר שהורוביץ החליט על דעת עצמו להעניק שם לאחד מסיפורי הזז). עברית  
5.2 41 נחום הזז 1936-1944 מכתבים ששלח אל הזז בנו, נחום (זוזיק). חלק מן המכתבים כוללים גם ציורים, ובאחדים מהם נוספו דברים מאת אחותו, מרייסה בת-מרים. בתיק גם: המעטפה המקורית שבה שמר הזז את המכתבים. עברית כרך א', המשך בתיק 42.
5.2 42 נחום הזז 1944-1948 מכתבים ששלח אל הזז בנו, נחום (זוזיק). בתיק גם: מעטפה ובה קווצת שיער של זוזיק; קטע עיתונות מאת דב בר מלכין, בו מוזכר נחום (זוזיק), לאחר נפילתו; רשימה של נופלי חטיבת "הראל". עברית כרך ב', המשך מתיק 41.
5.2 43 שמעון הלקין 1937 מכתב אחד, מודפס במכונת כתיבה, מאת שמעון הלקין אל חיים הזז. המכתב עוסק ביוזמה להקים הוצאת ספרים ובבקשתם של היוזמים לקבל את רשותו של שלמה זלמן שוקן לפרסם שם את כתבי הזז. מרבית המכתב הינו ציטוט ממכתב ששיגר ברל כצנלסון אל הלקין, בתשובה לסירובו של שוקן להעניק רשות זו, ודיון באשר לחוזה הקושר את הזז ומונע ממנו השתתפות בהוצאות לאור אחרות. כמו-כן, מצויין הצורך בהקמתה של הוצאת ספרים חדשה בארץ-ישראל.  עברית  
5.2 44 דוד הנגבי 1941 מכתב אחד מדפס במכונת כתיבה, על נייר מכתבים רשמי של הוצאת ספרית פועלים, בחתימתו של העורך הראשי, דוד הנגבי. המכתב עוסק בהוצאתו לאור של הספר "פרקי מהפכה" בהוצאת ספריית פועלים, בשכר הסופרים ובתנאי ההתקשרות עם הזז. מכתב זה בא לאחר שיחה בעל-פה שנערכה בין הזז לבין ראשי ההוצאה.  עברית  
5.2 45 שלמה הרברג 1947 בתיק רק: מכתב אחד מאת שלמה הרברג, מיום 20 במאי 1947, ובו הוא מבקש מהזז שיסייע לו לקבל עבודת תרגום בהוצאת שוקן, לאחר שפקע החוזה שהיה לו עם הוצאת ספריית פועלים.  עברית  
5.2 46 סוניה השכל 1933-1945 מכתבים ברוסית מאת הבלרינה, מייסדת הבלט המלכותי ההולנדי, ידידתו של הזז מימי פריס, סוניה השכל-באוכהנס (Sonia Gaskell-Bauchhenss, 1904-1974). בתיק: 1. מכתב שנשלח מהעיר פריס, כנראה בסוף 1933, ובו נוזפת סוניה השכל בהזז על שלא ענה לבקשת בעלה באותו זמן, אברהם גולדנסון, לסייע לו בקבלת סרטיפיקט או ויזה לארץ-ישראל. בסוף המכתב דורשת השכל בשלומה של יוכבד בת-מרים. בתחתית המכתב נוספו דברים מאת אברהם גולדנסון, בעברית, בהם הוא שב ומפציר בהזז לסייע לו לעלות לארץ-ישראל. 2. מכתב ששלחה סוניה השכל אל הזז מאמשטרדם, ב-31 בדצמבר 1945, חודשים ספורים לאחר תום מלחמת העולם השנייה. במכתב זה היא מבקשת מהזז לחדש את הקשר ביניהם ולכתוב לה על עצמו ועל המצב בארץ-ישראל, לאחר שבמשך שנים ארוכות לא התכתבו זה עם זו. כמו-כן, היא מציינת כי חידוש הקשר נעשה באמצעות שליח מארץ-ישראל שפגשה באמשטרדם, ואשר סיפר לה בהתלהבות על הזז ועל ספריו. רוסית, עברית.  
5.2 47 צבי וויסלבסקי 1942-1948 בתיק: זוג איגרות קצרות, על פתקים קטנים, מאת הסופר והעורך צבי וויסלבסקי אל חיים הזז: הזמנה למסיבה בביתם, בהשתתפות הסופר א"א קבק וכן בעניין יוזמה מו"לית כלשהי, שמעורב בה יעקב פיכמן. בתיק גם: פתק מאת דבורה וויסלבסקי, מחודש פברואר 1948, בו היא מודיעה להזז כי הצליחה להגיע לדירתו השכורה בירושלים, וכי נעלה היטב את כל הדלתות, לאחר שזגוגיות החלונות נופצו כתוצאה מן ההפגזות. עברית  
5.2 48 אברהם וילנסקי 1932-1948 בתיק: 11 מכתבים ששלח להזז ידידו, המהנדס אברהם וילנסקי מחיפה, חתנו של שאול טשרניחובסקי. מרבית המכתבים הם מן המחצית הראשונה של שנות השלושים, והם עוסקים בהלוואות ובסיוע כספי להזז, וכן באחדות מיצירותיו של הזז, ובהן "בקץ הימים". במכתב מאפריל 1946 מזכיר וילנסקי את החרמת חדרו של טשרניחובסקי, לאחר פטירתו. המכתב האחרון בתיק הוא מיוני 1948, ובו מגיב וילנסקי לידיעה על נפילת נחום (זוזיק) הזז.  עברית  
5.2 49 נח ולפובסקי 1923-1926 זוג מכתבים ששלח אל הזז מארץ-ישראל ידידו מקבוצת "מסילה חדשה", נח וולפובסקי (1987-1895). בתיק: 1. מכתב מינואר 1923, בו מספר ולפובסקי להזז על קורותיו מאז הגיע ארצה, ועל הצטרפותו לקבוצה החלוצית "תל צור" שעל-יד זכרון יעקב. מתאר את קשיי החיים בארץ, ומפציר בהזז שלא יעלה. 2. מכתב מינואר 1926, נשלח מחדרה, ועיקרו בקשה לסייע לידיד המתכוון לנסוע לפריס. בסוף המכתב מציין ולפובסקי את הסיפור "פרקי מהפכה" שקרא ב"התקופה" ושואל את הזז האם כבר פרסם את סיפורו "אלה", שכנראה נכתב עוד באיסטנבול והוקרא שם לפני חבריו. עברית  
5.2 50 עוזר ורשבסקי 1925 בתיק רק: מכתב אחד מאת הסופר והצייר עוזר ווארשאווסקי (1844-1898) ובו הוא מזמין את הזז לביתו, ומדריך אותו כיצד להגיע. בסוף המכתב מוזכר רובינשטיין, כנראה אחד מעסקני הספרות שהשניים היו עמו בקשר. יידיש  
5.2 51 יצחק זילברשלג 1927-1929 בתיק: חמישה מכתבים מאת המשורר והמתרגם יצחק (אייזיק) זילברשלג אל חיים הזז. המכתב הראשון נשלח אל הזז סמוך לבואו של זילברשלג לניו יורק, ובו הוא מבשר לו על הופעתו הקרובה של ספר היובל ל"הדאר", ומציין כי עורכיו, שמעון הלקין והלל בבלי, ישלחו להזז תשלום על-חשבון שכר סופרים. למכתב זה צורף מכתבו של שמעון הלקין, בו הוא מעודד את הזז לשלוח להם מפרי עטו, ומבטיח לתמוך בו. מכתבים אחרים, שכולם נשלחו מהעיר ברלין,  עוסקים במערכת הוצאת "שטיבל" ו"התקופה", בתשלומים להזז תמורת סיפוריו, בתכניות להוצאת "בישוב של יער", וכן בביקורת על "חתן דמים". באחד המכתבים מציין זילברשלג כי יבקש מטשרניחובסקי לשלוח להזז את עלי ההגהה של ספרו "שירים חדשים" שעמד לראות אור באותם ימים.  עברית  
5.2 52 דוד זכאי   מכתבים ואיגרות קצרות ששיגר אל הזז דוד זכאי, במסגרת תפקידו כעורך ספרותי בעתון "דבר". המכתבים מתייחסים למשלוח כתבי יד, הגהות וכו'. באחד המכתבים מתייחס זכאי לביקורת העוקצנית כלפי הסיפור "ירחם השם" שפרסם עמנואל בן-גריון ב"הפועל הצעיר", וכן במכתב נוסף הוא מעיר להזז על אחד מפרקיו של סיפור זה, שלא יוכל להתפרסם בפני עצמו. כמו-כן נזכרים במכתבים ביקורת על הספר "אבנים רותחות" וכן השתתפותו של הזז בקובץ ספרותי המוקדש לעיר צפת. עברית  
5.2 53 מנחם מנדל זלטופולסקי 1930 בתיק רק: מכתב קצר בכתב-יד, מאת מנחם מנדל זלטופולסקי (1942-1868) אחיו של הנדבן הציוני הלל זלטופולסקי, ובו הוא מזמין את הזז לארוחת ערב שתיערך בביתו שבפריס, בהשתתפות אחיו, ובה ידונו בענייני התרבות העברית. עברית  
5.2 54 ישראל זמורה 1941-1942 חמישה מכתבים מאת המו"ל ישראל זמורה אל חיים הזז, בהם הוא מפציר בהזז כי ישתתף בקבצי "מחברות לספרות" שהוא הוציא לאור. באחד המכתבים, מחודש ינואר 1942, מציין זמורה קושי מסויים שנתעורר בסיפור שהזז הציע להם לפרסם, בשל מגבלות הצנזורה. באותו מכתב הוא מציין כי נתן אלתרמן ביקש ממנו למסור לו את הוקרתו הרבה להזז "באופן מיוחד".  עברית ראו גם את הקדשת זמורה על המהדורה הראשונה של הספר "כוכבים בחוץ" שהעניק להזז, עם הופעתו.
5.2 55 יעקב זס 1942 בתיק רק: מכתב אחד מאת ד"ר יעקב זס (1976-1892), טבריה, בו הוא מבקש מהזז לקרוא את ספרו "מאורעות הנער דני" ולכתוב לו את חוות דעתו. ממכתב זה עולה כי בין הזז לבין ד"ר זס, רופא המושבות, שררו יחסי ידידות והיכרות ממושכים. עברית  
5.2 56 ברכה חבס 1943 בתיק רק: פתק ששיגרה ברכה חבס אל חיים הזז, בעניין הבהרת פרט כלשהו שעלה בשיחה בינו לבין יוכבד בת-מרים. עברית  
5.2 57 משה חיוג 1921 בתיק רק: מכתב אחד ששלח ממוסקבה ידיד-נעוריו של הזז, משה חיוג (צבי פלוטקין, אברמסון). במכתב הוא מספר על תגובתם של ידידיהם למקרא מכתבו של הזז, בו סיפר על קורותיו באיסטנבול, וכן הוא מתייחס לביקורתו של הזז על סיפורי מ"י ברדיצ'בסקי (בן-גריון), ומתייחס לסופרים נוספים, ובהם אליעזר שטיינמן, גרשון שופמן ואחרים; מספר בקצרה על חייו במוסקבה, ומזכיר ידידים משותפים אחדים, וכן את העובדה ששלח להזז חבילה עם ספרים רוסיים חדשים. עברית  
5.2 58 נחום טברסקי 1929-1930 בתיק: שמונה מכתבים ששלח מתל-אביב לפריס נחום טברסקי, מנהל הוצאת "שטיבל" בארץ-ישראל. המכתבים עוסקים בסכסוך הכספי שבין חיים הזז לבין ההוצאה, ובתנאים שהציב להוצאת הרומן "בישוב של יער". באחד המכתבים מזכיר טברסקי בירור דברים שהיה לו במשרדי ההוצאה בנוכחות יוכבד בת-מרים ובן-ציון כ"ץ. באותו מכתב מוזכר גם "ספר שלישי" של "בישוב של יער", שכנראה תכנן הזז לכתוב. בתיק גם: מברק שנשלח להזז מתל-אביב לפריס, בינואר 1930, ובו רק נכתב: "טברסקי בברלין יסדר הכל". עברית  
5.2 59 אלכסנדר טנורוב 1924 בתיק: מכתב אחד ושתי גלויות דואר ברוסית, שנשלחו להזז בפריס, מהעיר פריס, בידי ידידו, אלכסנדר (סשה) טנורוב (Alexander Tanoroff, Александр Таноров). באיגרות קצרות אלו הוא מספר על משרה חדשה שהחל לעבוד בה, מודה להזז על הלוואות שנתן לו ומבקש ממנו לבוא ולבקרו.  רוסית  
5.2 60 חיים טשרנוביץ 1942-1945 זוג מכתבים ששלח אל הזז חיים טשרנוביץ ("רב צעיר"), מניו יורק לירושלים. במכתבים, המודפסים במכונת כתיבה על גבי נייר מכתבים רשמי של הירחון העברי "בצרון", מפציר טשרנוביץ בהזז כי ישלח מפרי עטו לכתב-העת שהוא עורך, מציין לפניו מהם התנאים לפרסום, ובאיזה סגנון של סיפורים הוא מעוניין.  עברית  
5.2 61 איזולדה טשרניחובסקי 1929 בתיק רק: איגרת קצרה מאת איזולדה טשרניחובסקי, בתו של שאול טשרניחובסקי. באיגרת זו היא שואלת את הזז מה כותבת לו בת-מרים מתל-אביב, לשם נסעה זמן קצר קודם לכן, ומציינת כי ניתק עמה הקשר. עיקר האיגרת עוסק במזוודה כלשהי שהשאילה להזז חברתה של איזולדה טשרניחובסקי, והיא מבקשת לתאם עמו את החזרתה - ככל הנראה, המזוודה היתה דרושה להזז לשם אריזת חפציו, לאחר שעבר לכתובת חדשה עם עזיבתם של בת-מרים והילדים לארץ-ישראל. טשרניחובסקי היתה שכנתו של הזז בפריס, והתגוררה בסמוך לו, באותו הרחוב. רוסית  
5.2 62 שאול טשרניחובסקי 1927-1928 בתיק: ארבעה מכתבים ושלוש גלויות דואר ששיגר שאול טשרניחובסקי מברלין אל חיים הזז בפריס. איגרות אלו נשלחו בתוקף תפקידו של טשרניחובסקי כעורך כתב העת "התקופה" ועורך ספרותי בהוצאת "שטיבל", והן עוסקות במשלוח כתבי יד למשרדי המערכת. בגלויה מיום 7 בנובמבר 1927 מבקש טשרניחובסקי שהזז ישלח לפרסום את ה"מדרש" הראשון מתוך "ספר המדרשים" שהוא עמל עליו באותה עת, והכוונה היא, קרוב לוודאי, לסיפור "חתן דמים". במכתבים מדובר על סיפורים נוספים של הזז ועל רומן גדול, ככל הנראה, "בישוב של יער". מכתבים מקיץ 1928 עוסקים בהכנות לנסיעתו של הזז לגרמניה, בהזמנתו של אברהם יוסף שטיבל. במכתבים מוזכרים, בין היתר, יוכבד בת-מרים וכן דוד פוגל. באחד המכתבים נוסף קטע בכתב ידו ובחתימתו של העורך השותף לצד טשרניחובסקי, בן-ציון כ"ץ. בתיק גם: שתי טיוטות למכתבי תשובה ששלח הזז אל טשרניחובסקי. עברית  
5.2 63 מלאניה טשרניחובסקי 1922-1935 בתיק: ארבעה מכתבים ושתי גלויות דואר ששיגרה אל חיים הזז מלאניה קרלובנה טשרניחובסקאיה (Мелания Карловна Черниховская, 1879-1971) רעייתו של שאול טשרניחובסקי. הגלויה הראשונה נשלחה מברלין אל הזז באיסטנבול, ובה מספרת טשרניחובסקי על הקושי במציאת דירה בברלין, וכן מזכירה את שמה של צילה גרינברג מהעיר סופיה, בולגריה. בגלויה מיולי 1928, היא מזמינה את הזז, ששהה באותו זמן בברלין, לבוא אל ביתם בפיכטנגרונד, ולשהות עמם במהלך סוף השבוע. יתר המכתבים בתיק נשלחו בשנת 1935 מירושלים, והם דנים בעיקר בפגישות ביניהם. על אחת האיגרות הקצרות, שנשלחה להזז כנראה מפריס, נוספו שורות אחדות בצרפתית מאת שמעון גינצבורג.  רוסית  
5.2 64 מארק יארבלום  ca. 1924-1929 בתיק רק: איגרת קצרה שבה מוזמן הזז להשתתף בפגישה של קבוצת סופרים בפריס. על האיגרת לא מצויין תאריך. רוסית  
5.2 65 שמואל יבנאלי 1947 מכתב אחד מודפס במכונת כתיבה, על גבי נייר מכתבים רשמי של "הוצאת כתבי ב. כצנלסון", ובו מתבקש הזז לשלוח למערכת ההוצאה את האיגרות שברל כצנלסון שלח אליו, לצורך פרסומן. את המכתב שלח יבנאלי להזז במסגרת עבודתו כחבר מערכת ההוצאה. ככל הנראה, הזז לא שלח באותה עת את האיגרות שהיו שמורות עמו, ורק בשנות השישים תרם אותן לארכיון ברל כצנלסון, באמצעות יהודה שרת. עברית  
5.2 66 זאב יוסקוביץ (יוסיפון) 1937-1945 שלוש איגרות מאת זאב יוסקוביץ'-יוסיפון אל חיים הזז: איגרת תגובה על פרסום הסיפור "מכס הירשפלד"; מכתב על אודות הדפסת "קונטרסי הזז" עבור המשתלמים ב"ירחי העיון" שארגן ברל כצנלסון, ומכתב מ-1945, העוסק בתרגומה של קדיה מולודבסקי ל"הדרשה" וכן בפרסום החוברת ביידיש "סביבה".  עברית  
5.2 67 א. יפה ca. 1924-1929 בתיק: איגרת קצרה בעברית, בכתב יד, בחתימת ידו של א. יפה, ובה הוא מבקש מהזז מידע על אודות מערכת כתב העת "התקופה" וכן שואל האם ידועה לו כתובתו של זאב ז'בוטינסקי. שמו הפרטי של הכותב אינו מצויין במכתב, והוא הוסיף בתחתיתו את כתובתו הזמנית בפריס. עברית  
5.2 68 ורה יפה 1932-1940 בתיק: חמישה מכתבים ברוסית ששלחה להזז וירה יפה, חברת קיבוץ בית-אלפא. המכתבים עוסקים בבקשה לסייע לה בהשגת ספרים ובשאילתם, וכן בעניינים אישיים שונים. בשניים מן המכתבים מוזכרת ידידתם המשותפת, רחל כצנלסון-שז"ר. בגב אחד המכתבים נוספו דברים אחדים בעפרון, בעברית, מאת מרייסה בת-מרים. מרבית המכתבים אינם מתוארכים. רוסית  
5.2 69 ליב יפה 1935 בתיק רק: מכתב אחד מאת לייב יפה, מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של קרן היסוד. במכתב מבקש יפה מהזז כי ייתן את רשותו לכלול תרגום מגרמנית של הסיפור "רחמים הסבל", שנעשה בידי אפרים פריש, באנתולוגיה של סיפורים מחיי ארץ-ישראל. עברית  
5.2 70 משה יצהר 1921-1924 מכתבים וגלויות דואר ששלחו לחיים הזז ידידיו מימי שהותו בקרים, משה יצהר (פיינגולד) ובנו, דב יצהר. הזז התגורר בביתה של משפחת פיינגולד בעיר יאלטה, ונפגש עמם שוב בבואם לאיסטנבול. הגלויה הראשונה בתיק, מ-14 בספטמבר 1922, נשלחה אל הזז באיסטנבול סמוך לעליית המשפחה ארצה, ובמכתבים הבאים הם מספרים להזז על קליטתם בארץ, החיים בה ועל עבודתם - ובכלל זה, על התיישבותם בשכונת בורוכוב, סמוך לייסודה. במכתבים אחדים מתייחסים משה יצהר ובנו דב (תלמיד בבית הספר החקלאי "מקווה ישראל") לביכורי יצירתו של הזז שנתפרסמו בכתב העת "התקופה". באחד מן המכתבים שואל דב יצהר על גורלו של "הרומן" שכתב הזז באיסטנבול. ככל הנראה, באמצעות משה יצהר הזז השיג אישור רשמי לפיו הוא אזרח פלשתינאי, תושב פתח-תקווה, שעזב את ארץ-ישראל לפני מלחמת העולם הראשונה. במכתבים נזכרים ידידים משותפים אחדים, ובהם מירה אורינובסקי. בתיק גם: מכתב ברוסית ששלח משה יצהר אל הזז ואל לאה פרנקל (ליאה בוריסובנה), לאיסטנבול, מהעיר בטומי, גרוזיה, לשם נמלטו מאימת הרעב ביאלטה. במכתב מבקש יצהר מהזז ופרנקל שיסייעו בידו להיחץ מרוסיה ולהמציא לידיו אמצעות המשרד הארץ-ישראלי באיסטנבול אישור על היותו, הוא ובני משפחתו, פליטים שנמלטו מהארץ ומבקשים לשוב אליה. באותו מכתב הוא גם מוסר את פרטיו של בן-משפחה, כנראה אחיו, שהתגורר בארצות-הברית ויכול היה לסייע להם במשלוח כסף.  עברית  
5.2 71 יצחק יציב  ca. 1933 זוג איגרות מאת יצחק יציב, מעורכי "דבר", אל חיים הזז. איגרות אלו עוסקות בפרסום סיפוריו של הזז במוסף הספרותי של העיתון, כנראה בשנת 1933, והן כוללות גם דברי שבח שונים עליהם. באחת מן האיגרות נזכר שמו של דב סדן (שטוק), עורך המוסף הספרותי בעתון באותה עת.     
5.2 72 שרה יצקר-סבוראי ca. 1932-1936 בתיק: שני מכתבים מאת שרה יצקר-סבוראי, מקיבוץ עין-חרוד, אל חיים הזז. במכתבים היא מספרת על לבטי-חייה, מציעה להזז לבוא לקיבוץ ומתייחסת לעניינים אישיים שונים. בתיק גם: מכתב נוסף, הממוען כנראה אל יוכבד בת-מרים, וחלק מן הדברים בו מכוונים גם אל הזז. מכתב זה נשלח מחיפה, לאחר שעזבה את הקבוצה למשך זמן-מה, בעקבות משבר אישי. על המכתבים אין כל ציון תאריך. עברית  
5.2 73 ישראל ישעיהו 1943 שלושה מכתבים ששלח ישראל ישעיהו (שרעבי) אל חיים הזז, בין מארס לאוקטובר 1943. המכתבים עוסקים בקובץ הספרותי "שבות תימן" (בהוצאת "מתימן לציון", שעל-יד ההסתדרות הכללית של העובדים) שישעיהו עסק בעריכתו, ובבקשתו כי הזז ישתתף בו ויתרום לו מפרי עטו. באחד המכתבים שואל ישעיהו את הזז האם יתיר לגלות כי הוא זכריה אוזלי (שם העט של הזז) וכן שואל אותו באשר לאפשרות של עריכת מסיבה לכבוד "ריחיים שבורים" ופרס ביאליק, מטעם עדת התימנים. ככל הנראה, הזז סירב לכל ההצעות הללו. עברית  
5.2 74 יעקב כהן 1924-1945 בתיק: מכתבים, גלויות דואר ומברקים ששיגר הסופר והעורך יעקב כהן אל חיים הזז. איגרות אלו נשלחו מוורשה ומתל-אביב, אל פריס ואל ירושלים, והן דנות בעיקר בפרסום סיפורים מאת הזז מעל-גבי במות ספרותיות שונות שערך יעקב כהן: כתב העת הספרותי "סנה", הקובץ "כנסת" לזכר ח"נ ביאליק, בהוצאת מוסד ביאליק וכתב העת "התקופה", בהוצאת שטיבל  - תחילה בוורשה, ואחר-כך בארץ-ישראל. מרבית האיגרות עוסקות בפרסומו של מדרש השירה "ימלא" בכתב-העת "סנה", ובמשלוח פרקיו אל ורשה. אל אחד מאותם מכתבים, צורפה איגרת קצרה אל יוכבד בת-מרים.    
5.2 75 בן ציון כץ 1927-1930 עשרים ושלושה מכתבים ושלוש גלויות דואר ששלח בן-ציון כ"ץ אל הזז, מברלין ומתל-אביב, אל חיים הזז בפריס. איגרות אלו עוסקות ביחסיו של הזז עם הוצאת "שטיבל", שכ"ץ היה מראשיה, ובפרסום ספריו וסיפוריו של הזז בכתב העת "התקופה" ובמסגרת ההוצאה. באיגרות נזכרים סיפורים ויצירות שונות של הזז, ובתוכם הרומן הגדול "מתוך הקץ" שהזז התחייב למסור להוצאה במהלך שנת 1927, "ספר המדרשים" מאותה שנה, "ר' פנחס" וכן הרומן "בישוב של יער". מכתבים מקיץ 1928 עוסקים בסידור ויזה לגרמניה, בקשר עם בואו של הזז לברלין, בהזמנתו של א"י שטיבל. על אחד ממכתבים אלה, נוספו גם שורות קצרות בכתב-ידו ובחתימתו של שאול טשרניחובסקי. במרבית האיגרות נזכרים ענייני ניהול הוצאת "שטיבל", ובכלל זה התשלומים השונים שהיתה חייבת להזז, כמו גם העברות כספים, באמצעות הזז, אל מלאניה טשרניחובסקי בפריס, רעייתו של שאול טשרניחובסקי (שהיה אז בברלין). המכתבים האחרונים בתיק, שנשלחו כבר מתל-אביב, עוסקים בסכסוך שבין הזז לבין נחום טברסקי, מנהל הוצאת "שטיבל" בארץ-ישראל, ביחס להוצאת "בישוב של יער", ולמשיכת כתב היד של החלק האחרון. במכתבים אלה נזכרת גם יוכבד בת-מרים. עברית  
5.2 76 ברל כצנלסון 1956 בתיק: העתקות בכתב-יד ובמכונת כתיבה מאיגרותיו של ברל כצנלסון אל חיים הזז, מן השנים 1944-1941. את האיגרות המקוריות מסר חיים הזז, לבקשתו של שמואל יבנאלי, למערכת הוצאת "כתבי ברל כצנלסון", והן הועתקו במכונת כתיבה בידי יהודה שרת. בתיק גם: מכתב נלווה, בכתב-ידו של יהודה שרת, מחודש אפריל 1956, אשר צורף להעתקי האיגרות, שנשלחו אל הזז על פי בקשתה של לאה מירון-כצנלסון, ובו שאלות הבהרה באשר לתוכנן של אחדות מן האיגרות. איגרות אלו מתייחסות בעיקר לפרסום ספריו של הזז בהוצאת "עם עובד", "ריחיים שבורים" ו"היושבת בגנים" וכן לשיתוף פעולה ביניהם, לפגישות, טיולים, וכן לאפשרות שהזז יקבל דירה בשיכון הסופרים שברל כצנלסון יזם בתל-אביב (אפשרות שהזז דחה בתוקף). בתיק גם: טופס המברק המקורי ששלח ברל כצנלסון אל חיים הזז ב-12 בספטמבר 1935 מלוצרן, שם התכנס הקונגרס הציוני, ובו הודיע כי "העניין סודר". עברית  
5.2 77 רבקה כצנלסון 1947-1948 ארבע איגרות קצרות מאת רבקה כצנלסון (1992-1903) על נייר מכתבים של כתב העת "בטרם", אותו ערכה. באיגרות אלו היא מבקשת מהזז כי יתרום מפרי עטו לקובץ ספרותי שעמד לראות אור במסגרת כתב העת, וכן דנה במאמרה של קדיה מולודובסקי על "היושבת בגנים". עברית  
5.2 78 דנטה לאטס 1940 בתיק רק: מכתב אחד בכתב יד, בעברית, מאת הסופר, החוקר והעורך דנטה לאטס (Dante Lattes), על נייר מכתבים רשמי של כתב העת "מדרגות" (Madregoth). במכתב, אשר מוען על פי כתובתו של מכון שוקן בירושלים, מבקש לאטס מהזז את רשותו לתרגם אחדים מסיפוריו ללשון הספרדית, לשם אנתולוגיה ספרותית שעמדה לראות אור בבואנוס איירס, ארגנטינה. בסוף המכתב מספר לאטס להזז על כתב העת "מדרגות", שהגליון הראשון ממנו עמד להופיע בצרפתית, בתל-אביב, ומבקש מהזז ליטול בו חלק.  עברית על המכתב חתם את שמו: "דן לטס".
5.2 79 איטה לב 1942 בתיק: שישה מכתבים ברוסית ששלחה איטקה לב מרמת-גן, אל חיים הזז בירושלים, בין אוגוסט לדצמבר 1942. במכתבים היא מספרת על מצב בריאותה ובריאות משפחתה וידידיה, מספרת על פרידתה הארוכה מבעלה, לרגל עבודתו, על החיים בדירתה ברמת-גן, וכן מזכירה את דירתו ה"מפחידה" של הזז בשכונת נחלת אחים, את הופעתו בקיבוץ גבעת ברנר ואת נסיעתו לקיבוץ אפיקים. באחד המכתבים נזכר שמו של בנה, גרשון. ככל הנראה, הזז ענה רק על אחד ממכתבים אלה, והפגישות ביניהם בירושלים, באותו זמן, לא יצאו אל הפועל. כל המכתבים מוענו על-פי כתובתו של בית הקפה "פרברוב" ברחוב יפו, ירושלים. רוסית  
5.2 80 שלמה לויטין 1931 בתיק רק: איגרת קצרה אחת הממוענת אל יוכבד בת-מרים ואל חיים הזז, מאת ידידם המשותף, שלמה לויטין. האיגרת נשלחה מקיבוץ כפר גלעד ב-9 ביולי 1931, ובה הוא מתנצל על שלא ביקר אותם בעת שהיה בתל-אביב, ומזמין אותם להתארח בגליל.  עברית  
5.2 81 יצחק לופבן 1946 בתיק: מכתב רשמי, מודפס במכונת כתיבה על גבי נייר מכתבים של שבועון "הפועל הצעיר", ובו מתבקש הזז לתרום מפרי עטו לקבוץ "אחדות העבודה". בתחתית המכתב נוספה פנייה אישית, בכתב יד, מאת יצחק לופבן. עברית  
5.2 82 ירוחם פישל לחובר 1924-1934 בתיק: עשרות מכתבים, גלויות דואר ומברקים ששיגר פישל לחובר אל חיים הזז. כמחצית מאיגרות אלו נשלחו על נייר מכתבים רשמי של "הוצאת שטיבל", ורשה, והן עוסקות בפרסום סיפוריו של הזז בכתב העת "התקופה", וביחסיו עם בית ההוצאה ועם המו"ל אברהם יוסף שטיבל. לאחת מאיגרות אלו צורף אישור רשמי בצרפתית, לפיו הזז הוא סופר עברי העובד בשירותה של הוצאת "שטיבל". מכתבים מאוחרים יותר נשלחו מתל-אביב, והם עוסקים בעבודת העריכה של כתב העת "מאזנים" ובפרסום הדרמה "בקץ הימים". באחדים מהם תיקונים והערות על קטעים מסויימים בה, וכן ציטוט שבחים מפי ביאליק עליה. באחת האיגרות מוזכר סיפור של דוד פוגל, שנשלח למערכת "מאזנים" באמצעות הזז. בתיק גם: זוג איגרות ששלח לחובר אל יוכבד בת-מרים; מכתב ביידיש מאת ברטה לחובר, רעייתו של פישל לחובר, בעניין השגת חדר מתאים לאירוח בימי הפסח בעיר טבריה. עברית, יידיש, צרפתית  
5.2 83 פניה לישנבסקי 1924-1925 גלויות דואר ואיגרות קצרות ששלחה אל חיים הזז ידידתו מימי פריס, פניה לישנבסקי, ובהן היא מזמינה אותו להתארח אצלה, ומבקשת שיביא עמו ספרים ברוסית. על אחת הגלויות נוספה דרישת שלום מאת בעלה, מוריס לישנבסקי (Maurice Lichnevsky). האחיות שושנה ופניה לישנבסקי נזכרות באיגרות רבות מתקופת פריס, וככל הנראה היה בבעלותן בית-קפה שבו מהגרים יהודים-רוסים רבים נהגו להתאסף. רוסית  
5.2 84 בתיה לישנסקי 1936 בתיק רק: גלוית דואר אחת ששלחה הפסלת בתיה לישנסקי מפריס, ב-7 באוגוסט 1936, אל יוכבד בת-מרים בתל-אביב. בגלויה היא מספרת כי פגשה בפריס את ידידו של הזז, הפסל ברז'ז'ינסקי, ומבקשת כי בת-מרים תשאל מייד את הזז איזו מהדורה של ראבלה הוא מבקש, כיוון שמצאה שתיים המתאימות למבוקשו. עברית  
5.2 85 יצחק למדן 1926-1928 בתיק: ארבעה מכתבים וגלויית דואר אחת ששלח יצחק למדן אל חיים הזז. איגרות אלו עוסקות בתגובתו של הזז לפואמה "מסדה", בהופעתו המחודשת של כתב-העת "הדים" בעריכתו של למדן ובבקשתו כי הזז ישתתף בבמה ספרותית זו, בהוצאת ספר של הזז בארץ-שיראל (בישוב של יער - ?) וכן בהשגת סרטיפקט עבור יוכבד בת-מרים, בהשתדלותה של שושנה פרסיץ. במכתבים נזכרים סופרים ועסקני ספרות שונים, ובהם ח"נ ביאליק, אריה סמיאטיצקי, אברהם יוסף שטיבל ואישים נוספים, נוסף על מידע הנוגע לחיים הספרותיים בארץ-ישראל באותה עת. גלויית הדואר נשלחה אל הזז מברלין.  עברית  
5.2 86 ישראל מאיר לסק 1929-1930 חמישה מכתבים מאת המתרגם ישראל מאיר לסק, שנשלחו מלונדון ומתל-אביב אל חיים הזז בפריס. מאיגרות אלו עולה תמונתו של ראשית הקשר רב-השנים בין חיים הזז לבין המתרגם העיקרי של יצירותיו לאנגלית. חלקן עוסקות בתרגום "חתן דמים" לאנגלית, בהתלבטויותיו של לסק וכן בתיקונים שהזז שלח לו, ובאחת מהן מצוטטת בהרחבה תשובתו של ט. ס. אליוט בנוגע ליצירה זו. ממכתבים אלה מסתבר שלסק פגש בהזז בתחילת 1930, בדרכו לארץ-ישראל, ובאמצעותו התוודע לסופרים נוספים מקרב ידידי הזז, ובהם עוזר ורשבסקי ואברהם שלונסקי, שעשה אז בצרפת. באיגרות נזכרים גם אורי צבי גרינברג, וכן יוכבד בת-מרים. לאיגרת האחרונה, העוסקת באפשרות פרסומו של "חתן דמים" ב-Menorah Journal בניו-יורק, צורף גם שאלון ששלחה המערכת אל הזז. עברית, אנגלית  
5.2 87 יהודה ליב מוצקין 1924 בתיק רק: מכתב קצר אחד בעברית, מאת נשיא ההסתדרות הציונית, ד"ר יהודה לייב (ליאו) מוצקין אל חיים הזז, בנוגע לפגישה ביניהם. עברית  
5.2 88 חנה מיכמן-וילנסקי 1930 בתיק רק: איגרת קצרה מאת ד"ר חנה וילנסקי-מיכמן, אשר הגיעה לפריס מארץ-ישראל בחודש אפריל 1930, ובידה דרישת שלום מיוכבד בת-מרים, איתה התיידדה בתל-אביב.  עברית  
5.2 89 אריה לייב מינץ 1929 בתיק רק: מכתב אחד מאת העסקן הציוני והסופר אריה ליב מינץ (1935-1858), אשר נשלח להזז מברלין, ב-27 במארס 1929. מינץ, שהיה מקורב להנהלת "שטיבל" (ואולי אף עבד בשירותה) מדווח להזז על שיחותיו עם בן-ציון כ"ץ, עם בנדט כהן ועם טשרניחובסקי, בעניין תשלום שכר סופרים, ומודיע לו על משלוח שכרו תמורת "חתן דמים". עברית  
5.2 90 דוד מלץ 1942 בתיק רק: מכתב אחד ששלח דוד מלץ מקיבוץ עין חרוד, ובו הזמנה רשמית להשתתף בליל הסדר שעמד להיערך מטעם ועדת התרבות של משק עין חרוד, וכן הזמנה אישית להתארח בביתם של רוחמה ודוד מלץ בימי הפסח.    
5.2 91 מאיר מנדלסון 1928 בתיק רק: איגרת קצרה ביידיש, מאת מאיר מנדלסון, פריס, אל חיים הזז בפריס, בדבר מכתב שכתב לבקשתו של הזז, אך טרם נתקבלה תשובה בעניינו. עברית  
5.2 92 אהרן מסקין 1936-1947 מכתבים קצרים ומברקים ששלח ידידו הקרוב של חיים הזז, שחקן "הבימה" אהרון מסקין, ובהם הצעות לפגישות, לטיולים משותפים ועניינים אישיים שונים. באחת האיגרות, מסוף 1947, מפציר מסקין בהזז, בשמו ובשם רעייתו, סימה מסקין, כי יעזוב את ירושלים ויבוא להתגורר בביתם בתל-אביב. הזז נעתר לבסוף להצעה זו, ועד 1951 התגורר בדירתם שב"בתי הבימה". בתיק גם: מברק תנחומים שנשלח מניו יורק, עם היוודע דבר נפילתו של נחום הזז בקרב על הר הצופים. עברית  
5.2 93 בת-שבע מקלר (שנער) 1942-1944 זוג איגרות שנשלחו אל חיים הזז בעת שירותה של בת-שבע מקלר-שנער (2016-1919) בחיל הנשים (A.T.S) של הצבא הבריטי, בימי מלחמת העולם השנייה. בתיק: 1. מכתב ששלחה בת-שבע מקלר (שנער) אל חיים הזז, בעקבות קבלת ספרו "ריחיים שבורים", ובו התרשמותה מן הספר ומן הדמויות שבו. 2. איגרת ברכה קצרה לראש-השנה תש"ה, שנשלחה מ"אי-שם", פלוגה 505 של הא.ט.ס.    
5.2 94 ישראל מרמינסקי 1926-1927  בתיק: שני מכתבים ששלח ישראל מרמינסקי-מרום (1976-1891) אל חיים הזז, בעת ששניהם שהו בפריס. על אחד המכתבים ציין מרמינסקי כי הוא נשלח להזז בידי זלמן שזר (רובשוב). ככל הנראה, מכתבים אלה עוסקים בעניין התקשרותו של הזז עם עתון "דבר". בתיק גם: איגרת קצרה המזמינה את הזז לביתו של מרמינסקי, שנכתבה בשמו אך כנראה שלא בכתב ידו. עברית  
5.2 95 משה נאמן 1948 בתיק: שני מכתבים ששלח מירושלים אל תל אביב ידידו הקרוב של חיים הזז, משה נאמן, בימי מלחמת השחרור. המכתבים נשלחו בתקופת ההפוגה השנייה, ובהם מדווח נאמן להזז על מצב חדרו השכור בירושלים, על חבילה שהעביר לידי אחד מידידיו התימנים, על מחברות ששלח לו ועל מאמציו להשיג רישיון נסיעה עבור הסופר אשר ביילין, ימים אחדים לפני מותו. באחת האיגרות מציין נאמן כי הוא יעלה לקבר בנו של הזז, נחום (זוזיק), ו"יסדר שם הכל" לבקשת הזז.  עברית  
5.2 96 יצחק אשר ניידיץ' ca. 1928 בתיק: איגרת קצרה אחת מאת הנדבן הציוני ועסקן התרבות יצחק אשר ניידיץ' (1949-1868) בעניין קביעת פגישה עם הזז, בפריס. בתיק גם: זוג איגרות מאת מזכירו של ניידיץ', שלמה יסינובסקי (1942-1900) בנוגע לפגישותיו של הזז עם ניידיץ', וכן בעניין תסריט שביקשה ממנו גברת אלישבע (כנראה קשור עם מרגוט קלאוזנר ו"הבימה"). עברית  
5.2 97 רבקה סטרק-אביבי 1945 בתיק רק: מכתב אחד מאת האמנית רבקה סטרק-אביבי (1979-1895) אל חיים הזז, אשר כנראה צורף לדברים שכתבה, ועליהם ביקשה את חוות דעתו. כתבי היד לא נמצאו. עברית  
5.2 98 רבקה ספיר (שפרירית) ca. 1939 בתיק: מכתב אחד מאת רבקה ספיר (אמה של נעמי שמר), שנשלח מקבוצת כנרת, בסוף שנות השלושים. המכתב מוען אל ידידיו של חיים הזז בירושלים, שרה וברוך איפלנד (אחותו וגיסו של ידידו הקרוב, אליעזר רומיניק-מנור) וכנראה שהם מסרו אותו לידי הזז, שהכיר אותה היטב אף הוא. במכתב היא מספרת על אורח חייה, על התקדמות בתה (נעמי שמר) בנגינה ובלימודי המוסיקה, וכן על הסיוע שהגישה לעלייתן של שלוש נקודות התיישבות, בעיצומם של ימי המאורעות.  עברית  
5.2 99 יונה פידלמן-פוקס 1931-1943 בתיק: חמישה מכתבים בעברית, ששלחה אל חיים הזז ידידתו, כנראה מימי "מסילה חדשה", יונה פוקס (לבית פידלמן). במכתבים היא מבקשת את עזרתו של הזז בהשגת סרטיפיקטים ורישיונות עלייה ארצה עבור בעלה, ששהה באותו זמן בארגנטינה, ועבור אחיה, מרדכי פידלמן ובני משפחה אחרים, שהתגוררו בפולין. במכתבים מוזכר שמו של חיים ברלס, ראש מחלקת העלייה בסוכנות היהודית באותו זמן, שהזז כנראה הכירו באופן אישי, והתבקש ללכת אליו ולפגוש אותו באותו עניין; עוד מוזכר חיים ארלוזורוב, שגם אליו פנתה פוקס בבקשת עזרה. מרבית המכתבים נשלחו אל הזז מן המוסד החינוכי "כפר ילדים" ברמת-גן, שם עבדה יונה פוקס-פידלמן באותו זמן. אחד המכתבים נשלח על-גבי נייר מכתבים של בית המלאכה האמנותי של יעקב אייזנברג ("בצלאל-ירושלם"), שם היא כנראה עבדה. שמו של אייזנברג, כאחד מן הממליצים, נזכר אף הוא. בתיק גם: מכתב מאת בנה של יונה פוקס, מתניה פוקס, אשר נשלח אל הזז מקיבוץ דגניה בשנת 1943, ובו הוא מבקש את סיועו במציאת דרכו אל עולם הספרות העברית, ומפרט את לבטיו באשר לעתידו, סמוך לאחר תום לימודיו בגימנסיה "הרצליה".  עברית  
5.3 100 יעקב פיכמן 1926-1943 עשרות איגרות מאת יעקב פיכמן אל חיים הזז, אשר נשלחו מתוקף תפקידי העריכה השונים שלו: תחילה בכתבי העת "השלוח" ו"מולדת", ואחרי כן ב"ספר ביאליק", ובכתב העת "מאזנים". באיגרות אלול מפציר פיכמן בהזז כי ישלח לו מפרי עטו, דן איתו בענייני תשלום שכר סופרים, בענייני הגהות ועוד. קבוצה של איגרות עוסקת בפרסום המחזה "בקץ הימים" (באחת מהן הוא מצטט דברי שבח מפי ביאליק) וכן הסיפור "התייר הגדול". במכתב בו מוזמן הזז לפרסם ב"מולדת", מוזכרת פנייה דומה גם למשוררת יוכבד בת-מרים. באיגרות מראשית שנות הארבעים עולים הקשיים המרובים של פיכמן בהוצאת כתב העת "מאזנים", ובעיקר מהלך משלוח כתבי היד של פרקי "יעיש" לפרסום.  עברית  
5.3 101 פרידה פוזוולסקי 1923-1925 בתיק: עשר גלויות ומכתבים ששלחה ידידתו של חיים הזז, פרידה פוזבולסקי לבית גולדנשטיין (Frida Pozwolski - Goldenstein) בשנים 1925-1923. איגרות אלו נשלחו מאיסטנבול ומפריס, ובהן היא מגיבה למכתביו של הזז, סמוך לבואו אל פריס, מבקשת ממנו מידע וסיוע בהשגת ויזה לצרפת, מספרת על תוכניותיה לעתיד, על קשריה עם ידידים ברוסיה הסובייטית, על החיים באיסטנבול, מזכירה אירועים מן העבר - ובכלל זה, את סיועה להזז בהשגת המסמכים הדרושים לנסיעה מתורכיה לצרפת, מזמינה אותו לנפוש עמה ועם בעלה (המהנדס יוסף פוזבולסקי) בכפר מחוץ לפריס, וכן למסיבות ופגישות שונות.  רוסית  
5.3 102 אהרן פישקין 1947 בתיק רק: זוג איגרות קצרות בעניינים טכניים שונים, ששלח להזז אהרון פישקין (1979-1894) המגיה בדפוס "דבר". פישקין עסק בהגהת הטקסט של הכרך הראשון מן הרומן "יעיש", שעמד לראות אור באותם ימים בהוצאת "עם עובד".  עברית  
5.3 103 צבי פפר 1929-1931 זוג מכתבים מאת הסופר והמחנך העברי, הרב ד"ר צבי פפר (Hirsch Pfeffer, 1904-1943), אשר נשלחו מברסלאו ומקרקוב אל חיים הזז. במכתב הראשון מודיע פפר להזז כי פרסם על אודותיו מאמר ביקורת בעתון היהודי-פולני Nowy Dziennik שראה אור בעיר קרקוב, וכי למכתב הוא מצרף את אותו מאמר. המכתב נשלח להזז בעקבות שיחתו של פפר עם שאול טשרניחובסקי, שסיפר לו גם על כמה מתכניותיו הספרותיות של הזז. במכתב השני מבקש פפר מהזז כי ישלח לו פרטים ביוגרפיים על אודותיו, כיוון שהוא מתעתד לכתוב עליו ערך ביוגרפי קצר ב-Juedisches Lexikon. ככל הנראה, ההיכרות האישית בין הזז לבין פפר נעשתה בעת שפפר למד בסורבון בפריס, במחצית השנייה של שנות העשרים.   עברית הרב ד"ר צבי הירש פפר נספה בגטו לבוב, בחודש נובמבר 1943. 
5.3 104 משה פרומן 1945 מכתב אחד בעברית, בכתב יד, מאת ד"ר משה פרומן, בעניין פרסומו של תרגום להולנדית של הסיפור "הדרשה", עבור כתב עת יהודי שהחל לראות אור בהולנד, מייד לאחר תום מלחמת העולם השנייה. פרומן מבקש גם את רשותו של הזז להשמיט את ההתייחסות אל "ארנסט פייג" וכן ביטוי נוסף בסיפור, שנראו לו פוגעניים. עברית על המעטפה נכתב רק: "לכבוד מר חיים הזז/ מחבר ספרים/ ירושלים"
5.3 105 יעקב פרידמן 1937 מכתב אחד, באנגלית, מאת הרב יעקב פרידמן (Jacob Freedman), ניו יורק, אשר נשלח אל הזז באמצעות שלמה זלמן שוקן. ככל הנראה, המכתב נשלח בעקבות התכתבות עם הוצאת שוקן, ובו מציע פרידמן לתרגם לאנגלית את פרקי הספר "חלוצים" שראו אור ב"דבר" באותם ימים, ואשר לפי שהמידע שקיבל משוקן, עמדו להופיע בספר בהוצאת שוקן. במכתב מציין פרידמן כי כבר תרגם לאנגלית מן הספרות העברית, ובכלל זה את ספרו של אביגדור המאירי, "השגעון הגדול". בתיק גם: מכתב נלווה מאת יצחק שנברג (שנהר) אל חיים הזז, על גבי נייר המכתבים של שלמה זלמן שוקן.  אנגלית על המכתב הוטבעה חותמת דואר נכנס של מזכירות שוקן בירושלים.
5.3 106 לאה פרנקל 1922-1955 שנים-עשר מכתבים וגלויות דואר ששלחה להזז ידידתו הקרובה מימי שהותו בקרים, ד"ר לאה (ליה בוריסובנה) פרנקל. המכתבים נשלחו מאיסטנבול, ורשה, פריס ומקזבלנקה, שם התגוררה החל מסוף שנות העשרים, והיתה רופאה בבית החולים הממשלתי. אחד המכתבים נכתב על-גבי נייר מכתבים רשמי של בית החולים היהודי באיסטנבול "אור החיים". במכתב משנת 1922 נזכרים הידידים המשותפים פיינגולד (משפחת יצהר), נחום גרצ'יקוב וכן מריה יקבולבנה מאודיסה. כמו-כן, נזכר שם שמו של צ'רניאק, כנראה פקיד במשרד הארצישראלי, שדרכו ביקשה פרנקל לסייע לבני משפחת יצהר לצאת את רוסיה הסובייטית. יתר המכתבים הם בעיקר משנות לימודי הרפואה שלה בפריס, והם עוסקים בחיי החברה של השניים, וכן בתוכניות לפגישות שונות. במכתב מ-13 ביולי 1924 נשאל הזז האם קיבל כבר את הכסף מידי זאב ז'בוטינסקי - ככל הנראה, המדובר הוא בחוב של ז'בוטינסקי כלפי שטיבל, שאמור היה להיות משולם לזכותו של הזז, על-חשבון שכר סופרים. בתיק גם: מכתב מ-28 בדצמבר 1955, אשר שלחה לאה פרנקל מקזבלנקה אל הזז, לאחר שנות נתק ארוכות. במכתב היא מספרת על עצמה, על בעלה שנפטר ועל בנה הלומד רפואה וכן שואלת לשלומם של ידידיהם הוותיקים שעלו ארצה, ובהם בני משפחת יצהר, מירה אורינובסקי (הרברג), ואחרים.   רוסית על-פי מכתבו של משה יצהר, הזז יצא את קרים לאיסטנבול יחד עם פרנקל, ב-1921. לאה פרנקל, ילידת 26 בספטמבר 1893, הוכתרה בתואר דוקטור לרפואה בפריס, בשנת 1927 (קטלוג הספרייה הלאומית של צרפת,BNF). 
5.3 107 משה צדוק 1944-1947 בתיק: זוג מכתבים מאת חבר מערכת "דבר" וחוקר יהודי תימן, משה צדוק (1997-1913) ובהם תיקונים והערות באשר למילים, ביטויים ופתגמים בלשונם של יהודי תימן שהזז שילב בסיפוריו, ובמיוחד בכרך הראשון של הרומן "יעיש". באחד המכתבים מזכיר צדוק רשימה שפרסם בעניין בעתון "דבר", ב-21 בנובמבר 1947. עברית  
5.3 108 ברוך צ'מרינסקי 1932 מכתב אחד מאת השחקן והבמאי ברוך צ'מרינסקי (1946-1889) על נייר מכתבים רשמי של תיאטרון "הבימה", ובו הוא מודיע להזז כי קריאת מחזהו "בקץ הימים" טרם נסתיימה, ורק ב-19 באפריל 1932 יוכלו לתת לו תשובה סופית באשר לאפשרות העלאתו והצגתו, עם תום הקריאה על ידי קבוצות השחקנים.  עברית  
5.3 109 אהרן אברהם קבק ca. 1939-1940 מכתב אחד ושלושה פתקים ששלח הסופר א"א קבק אל חיים הזז, ללא תאריך. איגרות קצרות אלו עוסקות בפגישות בין השניים, בהשאלת ספרים ברוסית וכן בהקצאת מגרש לבניית בית עבור חיים הזז, בשכונת תלפיות, על ידי הקרן הקיימת לישראל. באחד המכתבים מציין קבק כי שלח להזז את ספרו "שלמה מולכו" וכי הוא מצפה לקבל ממנו את הערותיו ותיקוניו באשר לנוסח. עברית תאריך משוער בלבד.
5.3 110 יהושע קוברסקי 1943 בתיק רק: איגרת קצרה אחת ששלח הצייר יהושע קוברסקי  (1967-1907) מהעיר צפת אל חיים הזז בירושלים, בנוגע לשכירת חדר לימי נופש בצפת. עברית  
5.3 111 ארי קוטאי 1941 שני מכתבים מאת שחקן תיאטרון "הבימה", ארי קוטאי, העוסקים בשיתוף הפעולה שלו עם הזז ובעיקר בקריאת הסיפור "דרבקין" לפני קהלים שונים בארץ-ישראל, בקיץ 1941. באחד המכתבים מבקש קוטאי מהזז כי יעניק לו בלעדיות על הצגת הסיפור, וכן מבקש סיפור נוסף שיוכל לעבדו לקריאה אמנותית על הבמה, אך לא מן ההווי התימני - ובהקשר זה, מוזכר השחקן מאיר מרגלית. למכתב זה מצורף גזיר עתון מתוך "דבר", ובו מוזכרת קריאת הסיפור "דרבקין" ב"עתון העתונאים" שנערך באולם קולנוע "מוגרבי" בתל-אביב.  עברית  
5.3 112 יעקב קופלביץ' - ישורון קשת 1925-1940 ארבע איגרות קצרות מאת יעקב קופלביץ (ישורון קשת), אשר נשלחו מפריס ומירושלים אל חיים הזז, בענייני פגישות אישיות ומציאת מקום נופש מחוץ לעיר, בימי החורף. שתיים מן האיגרות נשלחו בחורף 1934 אל הזז, אשר שהה באותו זמן בטבריה. עברית  
5.3 113 מרגוט קלאוזנר 1929-1931 שלושה מכתבים מודפסים במכונת כתיבה, בגרמנית, על-גבי נייר מכתבים רשמי של "חוג ידידי 'הבימה' בברלין", הממוענים אל חיים הזז בפריס. מכתבים אלה עוסקים בהצעתם של ראשי הוצאת שטיבל, בן-ציון כ"ץ ואברהם יוסף שטיבל, כי הזז יכתוב עבור תיאטרון "הבימה" תסריט דרמטי מחיי היהודים, לשם הפקת סרט ראינוע בהשתתפותם, ובבימויו של הבמאי הסובייטי וסבולוד פודובקין. על-פי המכתב האחרון בתיק, מפברואר 1931, הזז אכן השלים את כתיבת התסריט ושלח אותו לעיונה של מרגוט קלאוזנר, בתרגום לאנגלית.  גרמנית  
5.3 114 יוסף קלוזנר 1924 בתיק: מכתב אחד מאת יוסף קלוזנר, אשר נשלח מירושלים, על נייר מכתבים רשמי של "השלח". במכתב מאשר קלוזנר את קבלת כתב היד של הסיפור "מרי", ומודיע להזז כי יפרסמוֹ בהשמטות מועטות. באותו מכתב שואל קלוזנר האם התוודע הזז בפריז אל אברהם דב דף (Duff), שהוא ביקש כי יסייע להזז במציאת פרנסה, וכן מודיע לו כי במצורף למכתב זה הוא שולח לו מכתבי המלצה הממוענים אל ליאו מוצקין ואל זאב ז'בוטינסקי, שבהם כנראה בקָשה לסייע להזז בפרנסתו. בתיק גם: מכתב מאת מזכיר "השלח", אשר צורף להמחאה שנשלחה להזז כשכר-סופרים תמורת "מרי".  עברית  
5.3 115 ישעיהו קלינוב 1938 שלושה מכתבים מודפסים במכונת כתיבה, על נייר מכתבים רשמי של עיתון "הארץ", בחתימתו של חבר המערכת, ישעיהו קלינוב (1963-1890). המכתבים עוסקים בפרסום סיפוריו של הזז ב"הארץ", ובכלל זה ב"גיליון היובל" שראה אור לציון עשרים שנה לקיום העיתון (ב-28 ביוני 1938). בגיליון זה פרסם הזז את הקטע "בעקבתא דמשיחא", מתוך "מראות ירושלים".  עברית  
5.3 116 צבי קנאל 1936-1943 זוג מכתבים מאת סוחר הספרים והמו"ל צבי קאנל (קנאל) אל חיים הזז: מכתב מאפריל 1936 אשר צורף למתנת-כסף ששלח להזז, לאות הערצה; רשימה של ספרים רוסיים ממארס 1943, שהוצעו למכירה בידי בית מסחר הספרים "בולסלבסקי" ברחוב אלנבי בתל-אביב, ואשר קנאל תיווך במכירתם. עברית  
5.3 117 קנייבסקי 1924-1926 בתיק: 1. מכתב וגלויית דואר משנת 1924, מאת ידידו של חיים הזז מפריס, ל. קנייבסקי. באיגרות אלו, שנשלחו מהעיר קן  (Caen) בנורמנדי, מספר קנייבסקי על תנאי האכסניה ששכר לעצמו (כנראה למד שם באוניברסיטה) ויעץ להזז בנוגע לתכנון חופשתו מחוץ לעיר. בגלויית הדואר ששלח ב-23 בנובמבר 1923, הוא מתעניין בעבודתו הספרותית של הזז, שואל האם כבר הופיע כרך "התקופה", האם הופיע כבר סיפורו ב"השלוח" וכיצד הוא מתקדם ברומן שלו.  2. מכתב בעפרון מאת רעייתו (?) של קנייבסקי, ו'. קנייבסקי, אל יוכבד בת-מרים ("מאדאם הזז") בנוגע לאכסניה וכן בנוגע למקום שהות עבור בתה, מרייסה בת-מרים. רוסית שמם הפרטי של הכותבים וזהותם המדוייקת לא נתבררו.
5.3 118 צבי קרול 1945-1946 איגרות קצרות ששלח לחיים הזז חבר מערכת "דבר", צבי קרול, בשליחותו של זלמן רובשוב (שזר). איגרות אלו נוגעות למשלוח כתבי יד עבור "שנתון דבר".  עברית  
5.3 119 אברהם קריב 1939-1947 שלושה מכתבים ששלח הסופר והעורך אברהם קריב (קריבורוצ'קו) אל חיים הזז, במסגרת עבודתו כעורך במוסף הספרותי של "דבר" וכן בכתב העת "מאזנים". במכתב מפברואר 1941 הוא מבקש מהזז את רשותו לעיין בכתבי היד של "חלוצים" ו"מראות ירושלים", כדי לקרוא אותם ברצף ובשלמות, לקראת הרצאות שעמד לשאת ב"ירחי העיון" שאירגן ברל כצנלסון.  עברית  
5.3 120 עזריאל קרליבך 1946 מכתב אחד מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של העתון "ידיעות אחרונות" מ-14 במאי 1946, חתום בידי העורך באותו זמן, ד"ר עזריאל קרליבך. המכתב בא בעקבות תשובתו השלילית של הזז להצעת קרליבך לפרסם את אחד מסיפוריו במסגרת הספרונים ש"ידיעות אחרונות" הוציאו לאור, והוא כולל בקשה חוזרת לעיין בהצעה זו. עברית  
5.3 121 שלום קרמר 1944 מכתב אחד מאת שלום קרמר, על נייר מכתבים רשמי של "דבר", ובו הוא מודיע כי זלמן רובשוב (שזר) עומד לפני סיום עריכתו של "שנתון דבר", ולפיכך הוא מבקש כי הזז ישלח בהקדם האפשרי את סיפורו שנועד להתפרסם שם.  עברית  
5.3 122 שמעון ראבידוביץ' 1928-1929 ארבעה מכתבים ושתי גלויות דואר ששלח שמעון ראבידוביץ' מברלין אל חיים הזז, במסגרת עבודתו בהוצאת שטיבל. במכתב הראשון, מחודש מאי 1928, מתרה ראבידוביץ' בהזז לשלוח לו מיידית את חלק כתב-היד של "בישוב של יער" אשר כבר מוכן, ואילו במכתב הבא, מאוגוסט 1929, מודיע ראבידוביץ' להזז כי הספר "בישוב של יער" נמסר לבית הדפוס, וכי הוא יודפס בארץ-ישראל, ויראה אור "כנראה בשני חלקים". באותו מכתב הוא מבקש לקבל גם את החלק השני מן הרומן, ולדעת פרטים נוספים על אודותיו. למכתב זה צירף ראבידוביץ' מכתב רשמי שבו הוצע להזז להמשיך ולעבוד בהוצאת שטיבל על בסיס קבוע וכן לפרסם בכתב העת "התקופה". ככל הנראה, הזז נענה בחיוב להצעה זו, שכן שתי הגלויות שבתיק, אף הן בחתימת ידו של ראבידוביץ', עוסקות במשלוח התשלומים החודשיים להזז, שנשלחו לפריס מברלין. אחת הגלויות נשלחה על-פי כתובתו של שלמה יסינובסקי. מכתב שלישי, שנשלח באותה עת, כולל דברים בכתב ידו של נחום טברסקי, המודיע להזז כי נכנס להנהלת הוצאת "שטיבל", וכי הוא יטפל באופן אישי בהדפסת הרומן "בישוב של יער". בתחתית מכתב זה נוספו דברים בכתב ידו ובחתימתו של שמעון ראבידוביץ'. בראש מכתב זה ציין טברסקי את זעזועו ממאורעות תרפ"ט שהתחוללו בארץ באותו הזמן. עברית  
5.3 123 דב רבין 1935 מכתב אחד ששלח להזז ידידו, דב רבין (1893-1975) מהעיר ורשה. מכתב זה נשלח בעת שליחותו הרשמית של רבין לפולין, והוא מספר להזז על רשמיו מביקורו שם ומעבודתו, וכן מזכיר את ביקורו באיסטנבול ואת "הוראותיו" של הזז, שכנראה נמסרו לו טרם נסיעתו. למכתב זה צירף רבין תצלומים בשחור לבן, שנעשו לבקשתו של הזז בעיירה לודמיר, על ידי אחד מחברי הקהילה שם.  עברית  
5.3 124 יעקב רבינוביץ' ca. 1926-1927 בתיק רק: מכתב קצר אחד, על גבי נייר מכתבים רשמי של "הועד המרכזי של אגודת הסופרים והספרות העברית, ירושלים", בכתב ידו של יעקב רבינוביץ'. במכתב, שמוען אל חיים הזז בפריס, מבקש רבינוביץ' סיפור "לא גדול" לפרסום במסגרת "הספרייה" שיסדה אגודת הסופרים, ומציין את שכר הסופרים שישולם בעדו. על המכתב לא צויין תאריך, אך יש לשער כי הוא משנת 1926 או 1927. עברית  
5.3 125 יצחק רבלסקי-אבינרי 1925  בתיק רק: גלויית דואר אחת ששלח הבלשן יצחק אבינרי (רבלסקי) אל חיים הזז, ערב ראש השנה ה'תרפ"ו. בגלוייה הוא מברך את הזז לקראת השנה החדשה ומוסיף פרט ביבליוגרפי שהזז כנראה ביקש ממנו לבדוק. גלויה זו נשלחה בעת שאבינרי התגורר גם הוא בפריס. עברית  
5.3 126 ישראל רבקאי 1943 מכתב מודפס במכונת כתיבה, מאת המחנך ישראל רבקאי, ובו הוא מבקש מהזז לייעץ לו אילו יצירות פרי עטו עליו לשלב באנתולוגיה שערך באותה עת, ואשר עמדה לראות אור בהוצאת "מצפה".  עברית  
5.3 127 ר' בנימין [יהושע רדלר-פלדמן] 1942 בתיק רק: איגרת קצרה אחת מ-25 בפברואר 1942, מודפסת במכונת כתיבה, העוסקת בפגישה בין ר' בנימין לבין חיים הזז. את האיגרת חתם ר' בנימין: "בברכת השמדת היטלר". עברית  
5.3 128 רובינשטיין 1930 בתיק רק: איגרת קצרה אחת בעברית, מאת רובינשטיין, עוזר במערכת כתב העת "העולם", בנוגע להמצאת כתב היד של הזז (כנראה הפרק"לביבות" מתוך "ביישוב של יער") לבית הדפוס "זיליוק" בפריס. במכתב נזכרים עובדים נוספים במערכת, "גדליה" וכן וולפס. עברית  
5.3 129 צבי רותם 1947-1948 בתיק: שתי איגרות ששלח להזז חבר מערכת "דבר", צבי רותם, בנוגע לפרקי הרומן על ישו, שפורסמו ב"דבר". באיגרת הראשונה מברך רותם את הזז על הסיפור החדש, ומבקש ממנו לקבל את שמו, ואילו במכתב השני הוא מספר לו על התלונות שהתקבלו במערכת העתון על פרסום הפרקים, מאת גורמים שונים, ובהם אנשים דתיים וכן "חברי האופוזיציה בהסתדרות" - ככל הנראה, אנשי "השומר הצעיר". למכתב זה צירף רותם את מכתביהם של הרב קמינקא, הרב לנדרס וכן מכתב מאת בנימין (בן) הלפרן מניו יורק. הזז התבקש להשיב את המכתבים למערכת "דבר" לאחר קריאתם, ולפיכך הם לא נשתמרו בארכיונו. עברית  
5.3 130 נח רטנובסקי 1942 גלויית דואר ששלח עובד דפוס "דבר", נח רטנובסקי, אל חיים הזז, מבית ההבראה "ארזה". בגלוייה זו מברך רטנובסקי את הזז להופעת הספר "ריחיים שבורים" ורומז להתרת הקשר עם שוקן. עברית  
5.3 131 יוסף ריבלין 1944 מכתב מודפס במכונת כתיבה, על גבי נייר מכתבים רשמי של "חברה לפיננסים ולנאמנות בארץ-ישראל בע"מ", תל-אביב, חתום בידי יוסף ריבלין אשר נשלח אל חיים הזז בעקבות פגישה שנערכה בין השניים. במכתב מודיע ריבלין כי השאיר בביתו של הזז חומר בדפוס על סבו של הכותב, ר' יוסף ריבלין, ומודיע לו כי ארכיונו שמור ברשות אביו, החזן שלמה זלמן ריבלין בשכונת אוהל משה. ככל הנראה, ריבלין הציע להזז לכתוב את קורות סבו ובני משפחתו. עברית יוסף ריבלין (1963-1906) - אביהם של שעיה יריב, ליאורה ריבלין ואביגיל ינובסקי.
5.3 132 משה רפאלי 1948 בתיק רק: פתק בכתב ידו של משה רפאלי (1971-1918), נהג ממטה גדוד הראל של הפלמ"ח, שבו הוא מבקש מהזז להתלוות אליו אל "מטה מסדר פתיחת הדרך לירושלים", לשם סיוע בכתיבת המגילה החגיגית שביקשו להקריא בטקס פתיחתה של "דרך בורמה", ביוני 1948.  עברית  
5.3 133 ברוך שוחטמן 1942 בתיק: גלויית דואר מאת הספרן והביבליוגרף ברוך שוחטמן, אשר נשלחה אל חיים הזז לרגל קבלת פרס ביאליק לספרות יפה בשנת 1942. בגלוייה מספר שוחטמן על הערצתו להזז ועל הרושם החזק שעשו עליו סיפורי המהפכה, ובייחוד "שמואל פרנקפורטר" בכרכי "התקופה". עברית  
5.3 134 גרשון שופמן 1944-1945 בתיק: שני מכתבים מאת גרשון שופמן, בהם הוא מפציר בהזז להשתתף בעיתון "הד ירושלים", שיצא לאור בשלהי מלחמת העולם השנייה, על ידי יהושע טן-פי, בהוצאת "ספריית השעות". בתיק גם: מכתב מאת יהושע טן-פי, אשר נלווה לאחד ממכתביו של שופמן, ובו הוא מתנצל על האיחור במשלוח המכתב להזז. ממכתב זה עולה כי גם טן-פי שוחח עם הזז אודות השתתפותו בעיתון זה. עברית  
5.3 135 גוסטב (גרשם) שוקן 1937-1948 בתיק: עשרות מכתבים ששלח לחיים הזז מו"ל ועורך עיתון "הארץ", גרשום (גוסטב) שוקן. מרבית ההתכתבות היא מן התקופה שהזז נתמך בידי ש"ז שוקן, ועל-פי החוזה עמו היה מחוייב לפרסם בקביעות ב"הארץ" את סיפוריו. המכתבים עוסקים בפרסום סיפוריו של הזז, ובהם "משפחת הירשפלד" ויתר פרקי "מראות ירושלים", בהענקת רשות להזז להשתתף בבמות ספרותיות אחרות פרט ל"הארץ", במערכת היחסים של הזז עם משפחת שוקן כמעסיקיו, בהיתקלויות עם הצנזורה האנגלית כתוצאה מפרסום קטעים מסויימים, ועוד. מתוך מכתב מינואר 1940 עולה שהזז הגיש לשוקן את כתב היד של הרומן "יעיש", אך שוקן סירב לפרסום הפרקים בעיתונו והציע לשלחם ל"מאזנים".   עברית  
5.3 136 שלמה זלמן שוקן 1936-1940 בתיק: מכתבים מאת המו"ל ואיש העסקים שלמה זלמן שוקן אל חיים הזז. איגרות אלו עוסקות בתמיכתו הקבועה של שוקן בהזז, בתכניותיו הספרותיות הנוגעות ליצירת הזז, בשיחות ובפגישות ביניהם. בתיק גם: מכתב המלצה באנגלית, בכתב ידו ובחתימתו של ש"ז שוקן, אל מפקד הבולשת (C.I.D.) הבריטית בירושלים, בו הוא מבקש לקבל את הזז לריאיון ולסייע לו; מכתבים קצרים מאת "מזכירות שוקן" בענייני תשלומים וכספים; הזמנות שונות למסיבות והרצאות שערך שוקן בביתו ובספרייתו; מכתב בחתימת ידם של משה גליקסון, ברל כצנלסון וש"י עגנון, המודיע להזז כי זכה במילגה תלת-שנתית מידי ש"ז שוקן, החל מסוף 1936, המאפשרת לו ליצור ולעבוד ללא דאגות פרנסה; מכתב בחתימת ידם של מרטין בובר, הוגו ברגמן, זיגפריד מוזס וש"י עגנון, ובו מתבקש הזז להשתתף בהכנת קובץ אוטוגרפים של אנשי רוח עבריים, שהוכן על-ידם כמתנה לכבוד יום הולדתו השישים של שוקן.   עברית  
5.3 137 חיים שורר 1944-1946 שלוש איגרות קצרות בכתב יד מאת חיים שורר, חבר מערכת דבר, אל חיים הזז, בעניין משלוח סיפורים למוסף הספרותי של העיתון, ובעניין הגהות ועניינים טכניים אחרים. עברית  
5.3 138 דב שטוק-סדן 1934-1937 בתיק: מכתבים ששלח לחיים הזז דב סדן, בעת שהיה עורך המוסף הספרותי של "דבר". המכתבים עוסקים בעניינים טכניים רבים של משלוח הגהות ותיקונן, לקראת הדפסת פרקי "חלוצים" בעיתון; במאמרו של סדן על הזז, "על החרבות", שנדפס ב"גליונות", וכן בבקשותיו של סדן כי הזז יתרום מפרי עטו, ובכלל זה בסמוך לתחילת האיסור על השתתפות ב"דבר", בעקבות החוזה שכרת עם שלמה זלמן שוקן. באחד המכתבים מתייחס סדן באריכות למנחם דורמן, בעקבות מאמר שפרסם על הזז. בתיק גם: עלי הגהה של הסיפור "גימטריות" מתוך "חלוצים"; כרטיס ועליו הערות בכתב ידו של הזז, בנוגע לאחד מפרקי סיפור זה, כנראה בקשר עם תיקונים שביקש לבצע בטרם יודפס.  עברית  
5.3 139 אברהם יוסף שטיבל 1925-1929 מכתבים מאת המו"ל אברהם יוסף שטיבל, אשר נשלחו בתקופה שבה הזז נתמך על-ידו ופרסם בהוצאתו ובכתב העת "התקופה" את סיפוריו. המכתבים רצופים בדברי עידוד להזז, והם עוסקים בתכניותיו הספרותיות, ובכלל זה בפרסום הספרים "ר' פנחס", "מתוך הקץ"; "ביישוב של יער"; בענייני מערכת הוצאת "שטיבל" וכתב העת "התקופה" ופעילותם של חבריה, ובהם פישל לחובר, גרשון שופמן ובן-ציון כ"ץ; וכן בעניין השגת סרטיפיקט שיאפשר את עלייתם ארצה של יוכבד בת-מרים ושל הילדים נחום (זוזיק) הזז ומרייסה בת-מרים. במכתב האחרון בתיק מוזכר גם התסריט שכתב הזז עבור "הבימה", בהזמנתה של מרגוט קלאוזנר. בתיק גם: העתק של מכתב המלצה ששלח שטיבל אל מנהל מחלקת העלייה, אלברט מונטיפיורי חיימסון, ובו הוא מצהיר כי בת-מרים היא עובדת הוצאת שטיבל ונסיעתה לארץ-ישראל קשורה בעבודתה; מכתב בחתימת ידו של יצחק לייב גולדברג אל אברהם יוסף שטיבל, בעניין הוויזה ליוכבד בת-מרים; אישורים בנוגע לתשלום שכר סופרים להזז. עברית  
5.3 140 יעקב שטיינברג 1936-1943 בתיק: 1. מכתב מאת יעקב שטיינברג, על-גבי נייר מכתבים רשמי של הוצאת "מוסד ביאליק", ובו הוא מזמין את הזז להשתתף ב"ספרייה הקטנה" של "מוסד ביאליק", ומבקש ממנו לשלוח לו כתב-יד של ספר שיוכל להתפרסם מעל-גבי במה זו. 2. שלוש איגרות קצרות מהשנים 1943-1942, על גבי נייר מכתבים של הירחון "מאזנים", ובהן מבקש שטיינברג מהזז שיחדש את השתתפותו בכתב-העת.  עברית  
5.3 141 אליעזר שטיינמן [1918] מכתב אחד בכתב ידו ובחתימתו של אליעזר שטיינמן, על גבי נייר מכתבים רשמי של "הוצאת אברהם יוסף שטיבל, מוסקבה". המכתב נשלח אל חיים הזז בעקבות כתב היד המתוקן של סיפורו "בתוהו", אשר נועד לפרסום בכרך הראשון או השני של "התקופה", בשנת 1918. ממכתב זה עולה כי הזז שלח, תחת השם הבדוי "ח. בן צביה" סיפור למערכת כתב העת, ובתגובה הוא התבקש לתקן את סגנונו. שטיינמן משבח את הזז על השיפורים שערך, אך מציין כי עדיין יש צורך בתיקונים נוספים, מציע להזז לשנות את שמו הבדוי ומבטיח לו לשלוח את שכר הסופרים בהקדם. בסוף המכתב מציין שטיינמן כי סיפורו של חיים שלום בן-אברם נתקבל לדפוס אף הוא, ומכאן יש להניח כי השניים פנו יחדיו למערכת "התקופה". עברית  
5.3 142 נח שטרן ca. 1941 בתיק: פתק ללא תאריך, כנראה מ-1941, אשר צרף המשורר נח שטרן (1960-1912) לחוברת של "מאזנים", אשר שאל מהזז. בתיק גם: עותק של תרגום "ארץ השממה" לט.ס. אליוט מאת שטרן, עם הקדשה להזז. עברית  
5.3 143 אברהם שלונסקי 1925-1937 בתיק: חמישה מכתבים וגלויית דואר אחת ששלח אברהם שלונסקי מתל-אביב אל חיים הזז בפריס ובירושלים, בעניין משלוח סיפורים לבמות הספרותיות השונות שערך: מוספי הספרות בעתונים "דבר" ו"הארץ", וכן בכתבי העת "טורים" ו"כתובים". במכתבים אלה משולבים דברי ידידות, וכן פרטים על עבודתו של שלונסקי ועל חייה של רעייתו, לוסיה שלונסקי. עוד מוזכרים בהם: ידידו, שלמה יסינובסקי, אברהם וילנסקי, דוד פוגל (שלושתם בפריס) וכן ברל כצנלסון. על גלויה מדצמבר 1926 נוספו דברים קצרים מאת יצחק למדן, הכותב להזז כי שלח לעיונו את הפואמה "מסדה", ועל מכתב מאמצע יוני 1928 נוספו דברים מאת אליעזר שטיינמן, המבקש מהזז להיענות לו, וכן למסור את הבקשה להשתתף ב"כתובים" גם ליוכבד בת-מרים ולידידם המשותף בפריס, דוד פוגל. בתיק גם: תצלום דיוקנה של ליוסיה שלונסקי, ובגבו הקדשה להזז, בכתב ידה, ברוסית. ככל הנראה, תצלום זה ניתן להזז כמזכרת כאשר עזבו בני הזוג שלונסקי את פריס. עברית  
5.3 144 מאיר שלי (בוגדנובסקי) 1942-1948 איגרות קצרות ששלח מזכיר מערכת "עם עובד" וחבר מערכת "דבר", מאיר בוגדן-בוגדנובסקי-שלי אל חיים הזז. האיגרות עוסקות במשלוח הסיפור "אדם מישראל" להגהה אחרונה בקובץ "ריחיים שבורים"; להכרזה על שם הספר; למשלוח כתבי יד למוסף "דבר" ולשנתון, וכן לתשלום שכר-סופרים. באיגרת מיום 29 במארס 1948, מימי מלחמת השחרור, מדריך שלי את הזז באופן שבו יתקשר עם כתריאל כ"ץ, לשם ביקור בעמדות החיילים בחזית. עברית  
5.3 145 מרדכי שנהבי 1948 איגרת אחת בכתב יד, מאת מרדכי שנהבי, מיום 2 באפריל 1948, ובה מתבקש הזז לחוות את דעתו באשר ליומנים מימי השואה, ששנהבי ביקש לפרסם בעיתונות העברית לציון חמש שנים למרד גטו ורשה (כ"ז בניסן תש"ח, 6 במאי 1948). מאיגרת זו  עולה, כי הזז התבקש גם להוסיף דברים משלו, בנוגע לאותם יומנים, אשר נועדו להתפרסם יחד.  עברית  
5.3 146 יצחק שנברג-שנהר 1937-1941 ארבע איגרות קצרות מאת הסופר יצחק שנהר (שנברג); מרביתן נשלחו אל הזז במסגרת עבודתו כמזכירו של שלמה זלמן שוקן. האיגרות עוסקות בקביעת פגישות בין הזז לשוקן, בפרסום סיפורי הזז ב"לוח הארץ" ובעתון "הארץ", בפגישה בין שנברג, הזז ואהרן אברהם קבק, וכן בתגובתו של שנהר לסיפור "בעלי תריסין", שהרשים אותו מאוד.  עברית  
5.3 147 זלמן שניאור 1927-1928 בתיק: 1. מכתב המלצה בצרפתית, ממוען אל נשיא איגוד העתונאים הזרים בפריס (Président du Syndicat de la presse étrangère à Paris) מיום 21 במארס 1927, ובו הוא מבקש לקבל את הזז ולסייע לו. 2. איגרת מיום 15 בינואר 1927 ברוסית, ממוענת אל יוכבד בת-מרים, בעניין סיוע במתן שיעורים כלשהם (כנראה שיעורים פרטיים שביקשה בת-מרים להעניק לפרנסתה). 3. מברק מיום 14 במארס 1928, בנוגע לפגישה בין שניאור להזז. 4. איגרת מיום 9 במאי 1928 ובה הוא ממליץ להזז לכתוב אל אברהם יוסף שטיבל בתקיפות, ולהזכיר את הרומנים שיש בידו, כדי לתבוע ממנו שכר חודשי. באיגרת זו מוזכרים גם וכן בן-ציון כ"ץ ופישל לחובר.  עברית, רוסית, צרפתית.  
5.3 148 אהרן מנחם מנדל שניאורסון 1940 בתיק רק: הזמנה לחתונתם של שרה שניאורסון (לימים, שרה דבורצקי) ואריה דבורצקי, כתובה בידי אבי הכלה, מנחם מנדל שניאורסון, ידידו של הזז (גזבר האוניברסיטה העברית באותה עת). החתונה נועדה להתקיים באולם "בצלאל", ירושלים. עברית  
5.3 149 משה שרתוק-שרת 1946 בתיק: 1. מכתב ששלח משה שרת, בעת שהיה עצור במחנה לטרון, לאחר "השבת השחורה", ובו הוא מגיב על קריאת הספר "אבנים רותחות". 2. פתק נלווה למכתב הנ"ל, כתוב בידי יעל שרת (לימים, יעל מדיני). 3. גלויה של מלון "בצלאל" בחיפה, ועליה כתב שרת להזז כי יתכונן ליציאה מוקדמת לנסיעה כלשהי, כנראה חשאית.  עברית  
5.3 150 חיים תורן 1946 בתיק: שני מכתבים מודפסים במכונת כתיבה וחתומים בידי חיים תורן (1988-1913) בנוגע לפרסום סיפור מאת הזז באנתולוגיה שערך, "ספרותנו היפה מביאליק עד ימינו".  עברית  
5.3 151 בנימין תמוז 1942-1944 שתי איגרות מאת בנימין תמוז אל חיים הזז: האחת, מדצמבר 1942, נשלחה אל הזז בעקבות קריאת "הדרשה", ובה מבקש תמוז להתקשר עם הזז ולהמציא לידיו חומר של קבוצת ה"כנענים"; האיגרת השנייה, מפברואר 1944, נשלחה להזז בעקבות פגישה בין השניים, ובה מבקש תמוז לשמור את פרטי הפגישה בסוד. עברית  
5.3 152 יוסף שה-לבן 1946 שני מכתבים ששיגר החוקר והמחנך יוסף שה-לבן אל חיים הזז, ובהם הוא מספר על הוראת סיפוריו של הזז בבית הספר התיכון של שכונת בורוכוב (גבעתיים) ומזמין את הזז לפגישה עם תלמידיו. שני המכתבים נכתבו באותו יום, וכלל הנראה שוגרו על-פי כתובות דואר שונות. עברית  
5.3 153 [מכתבי קוראים] 1943-1946 מכתבים ששלחו אל הזז קוראים שונים, ובהם תגובות לסיפוריו. בתיק: 1. שני מכתבים שנשלחו אל מערכת "דבר" בידי קוראים בני עדת התימנים, יהודה משאט ויהודה עצטה, ובהן תגובות נזעמות בעקבות פרסום הסיפור "ירחם השם", אשר לדעתם פגע בשמם הטוב של יוצאי תימן. לאחד המכתבים צורף פתק מאת דוד זכאי. 2. זוג מכתבים מאת פנינה מרגלית, מורה בבית החינוך המשותף לעמק הירדן, דגניה, בנוגע לסיפור "גימטריות" מתוך חלוצים. 3. מכתב מאת חבר קיבוץ גן שמואל, "יענקל ש." (כנראה יעקב שילוני) ובו רשימה של מלים וביטויים מתוך הספר "אבנים רותחות", שלא הבין את פירושם. 3. מכתב מאת נחמן תרדיון, חבר קבוצת השרון שעל-יד רמת דוד (מאוחר יותר, קיבוץ יפעת) שבו הוא מזמין את הזז לבקר בקבוצה, בעקבות קריאת סיפוריו. 4. מכתב מאת צבי ונעמי פריש, חברי קיבוץ "הזורע", המגיבים על קריאת הסיפור "יעיש" ומבקשים מהזז עצה במציאת שם משפחה עברי. 5. מכתב מאת קורא אנונימי, ובו תגובה למקרא הכרך הראשון של "יעיש", משנת 1947. 6. מכתב מאת שרה [?] בעקבות קריאת הספר "היושבת בגנים".  עברית  
5.3 154 ועד אגודת הסופרים 1926-1948 מכתבים חוזרים ואיגרות שונות שנשלחו אל חיים הזז מטעם ועד אגודת הסופרים העברים בארץ-ישראל אל חיים הזז: אישור תשלום שכר-סופרים, מכתב הזמנה בחתימת דוד שמעוני (שמעונוביץ') ואברהם ברוידס, ובו הזמנה לעצרת הקרן הקיימת בכפר עציון; שאלון בחתימת אברהם ברוידס ויעקב פיכמן, לקראת הקמת שיכון לסופרים על אדמת שרונה; הזמנה לחנוכת "גבעת הסופר" שעל-יד הרצליה; מכתבים בעניין "קרן הספרות והסופר.  עברית  
5.3 155 בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי 1939-1941 בתיק: מכתב אחד מאת מנהל בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, ד"ר גוטהולד וייל, ומכתב מאת שלמה שונמי, אשר נשלחו להזז בעקבות עיכוב בהחזרת ספרים ששאל מאת הספרייה הלאומית ואיחר בהחזרתם.  עברית  
5.3 156 מערכת "מאזנים" 1929-1933 בתיק: 1. מכתב מודפס במכונת כתיבה, חתום בידי פישל לחובר ויצחק דב ברקוביץ', ובו הם מודיעים להזז על ייסודו של השבועון "מאזנים" ומזמינים אותו להשתתף בו בקביעות. בתחתית המכתב נוספו דברים אישיים בכתב ידו של לחובר. 2. מכתב מודפס במכונת כתיבה, חתום בידי פישל לחובר ויעקב פיכמן, שבו מוכרז על הופעת כתב העת "מאזנים" כירחון, בו הזז מוזמן ליטול חלק. בתחתית המכתב נוספו דברים בכתב ידו של יעקב פיכמן, המתייחסים להשתתפותו של הזז ב"ספר ביאליק".  עברית  
5.3 157 מערכת "דבר" 1926-1945 בתיק רק: איגרות קצרות שנשלחו אל חיים הזז מאת מערכת העיתון "דבר", בענייני תשלום שכר סופרים ומשלוח הגהות. עברית  
5.3 158 הנהלת "דביר" 1933 בתיק רק: מכתב אחד מודפס במכונת כתיבה, על גבי נייר מכתבים של הוצאת "דביר", חתום בידי מזכיר ההוצאה, מרדכי ברנשטיין (1983-1893) הדן בהוצאה לאור של "סיפור ירושלמי או סיפור תל-אביבי" בהוצאת "דביר". המכתב נשלח בעקבות ישיבה של הנהלת ההוצאה, בהשתתפות ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי, לאחר שיחה שערך ברנשטיין עם הזז.  עברית  
5.3 159 הנהלת "עם עובד" 1944-1947 בתיק: 1. חוזה רשמי בין חיים הזז לבין הוצאת "עם עובד", בנוגע להוצאת כתביו במסגרת ההוצאה, ותשלום שכר הסופרים שישולם לו בתמורה. 2. איגרות קצרות בכתב ידו של מזכיר ההוצאה, יצחק שלטופר-שליט, בנוגע למשלוח הגהות והדפסה של הספרים "היושבת בגנים" ו"יעיש". 3. איגרות מאת מנחם שחורי (1950-1901) מעורכי הוצאת "עם עובד", בנוגע להדפסת ספרי הזז. בין היתר, נזכרת הדפסתו של הרומן "חלוצים" בספר, בשנת 1942, כנראה במסגרת הכרך השני של "כל כתבי חיים הזז". 4. פתקים מאת עובדי דפוס"דבר" אל חיים הזז, המבשרים על סיום הדפסת הספרים "היושבת בגנים". 5. הזמנה למסיבה חגיגית שנערכה מטעם הוצאת "עם עובד", לרגל הופעת הספר "הטור השביעי" [מבחר משירי נתן אלתרמן שהופיעו ב"דבר"] ב-2 במאי 1948. 6. העתקה במכונת כתיבה של תזכיר מאת מאיר שלי-בוגדנובסקי, בנוגע להוצאה לאור של כתבי א"א קבק בהוצאת "עם עובד", בעקבות ישיבה שהתקיימה בנוגחות אלמנת הסופר, שרה קבק, וחברי "הוועד להוצאת כתבי א"א קבק", ובהם חיים הזז. עברית  
5.3 160 מערכת "פנס" 1928 בתיק: שני מכתבים חוזרים בדפוס, בעברית, מאת מערכת הדו-ירחון "פנס", שעמד לראות אור בניו יורק, בעריכתם של הלל בבלי וחיים גרינברג, חתומים בידיהם. אחד המכתבים מוען אל חיים הזז, ואילו השני, אל יוכבד בת-מרים. בתחתית המכתב שמוען אל הזז, נוספה איגרת בכתב ידו של הלל בבלי, שבה הוא שואל את הזז בנוגע ל"רומן" שלו, מביע את תמיהתו על שמזה זמן רב לא קיבל ממנו מכתבים, ומפציר בו להשתתף בבמה הספרותית החדשה שיסד. עברית  
5.3 161 מערכת "התקופה" 1944 בתיק רק: מכתב אחד מודפס במכונת כתיבה, חתום בידי יצחק זילברשלג ובידי אהרן צייטלין, ובו מוזמן הזז להשתתף בכרך ל' של כתב-העת "התקופה", עם חידוש הופעתה. עברית  
5.3 162 הוצאת "שטיבל" 1924-1930 גלויות דואר ואיגרות קצרות ששלחו עובדי הוצאת "שטיבל" אל חיים הזז מוורשה, מברלין ומתל-אביב, בנוגע לתשלום שכר סופרים, למשלוח הגהות של סיפוריו ולהדפסת הספר "בישוב של יער". בתיק: מכתבים מאת מ' אייזנדשטדט, בנדט כהן וגלויות בחתימת יעקב לוי, בהן נזכרים, בין היתר, עורכי "התקופה", שמעון ראבידוביץ' ובן-ציון כ"ץ. באחת הגלויות מתבקש הזז לשלוח את ההגהות אל דפוס "ראם" בווילנה, שם נדפס כרך "התקופה". עברית  
5.3 163 [התכתבות עם מו"לים שונים] 1936-1944 מכתבים מאת מו"לים עבריים שונים אל חיים הזז. בתיק: 1. מכתב מאת מערכת "ספר האישים" שראה אור בהוצאת "מסדה", ובו מתבקש הזז למלא את השאלון שנשלח אליו, לשם שילוב ערך ביוגרפי על אודותיו בלקסיקון זה. 2. מכתב מאת המו"ל צדוק לינמן, אשר נשלח להזז בעקבות פרסום תמונתו ב"אלבום הסופרים", ללא רשותו. 3. מכתב מאת הנהלת הוצאת "מצפה" בעניין הוצאה לאור של מבחר סיפורים עבריים, ובו מתבקש הזז לשלוח סיפור אל עורך הספר, יצחק למדן, בצירוף תצלום דיוקנו.  עברית  
5.3 164 קרן קיימת לישראל 1936-1943 בתיק: 1. מכתב מאת לשכת ירושלים של קק"ל, ובו מתבקש הזז לסלק את חובו תמורת הרשמת זלמן שניאור ב"ספר הזהב" של הקרן הקיימת לישראל. 2. מכתב בנוגע לתשלום מיסים לקק"ל. 3. מכתב חוזר מאת הלשכה הראשית של הקהק"ל, בדבר השתתפותו של הזז ב"עצרת אנשי התרבות והמדע בישראל, קול האדמה" שנערכה מטעם קרן קיימת לישראל ואגודת הסופר בכפר עציון ובהר הצופים, באוקטובר 1943.     
5.3 165 מועצת פועלי צפת, ועדת התרבות 1944 בתיק: מכתב חוזר, מודפס במכונת כתיבה וחתום בידי בן-ציון ויסמן ויוסף גייגר, אשר מוען אל חיים הזז ובו הוא התבקש להשתתף בקובץ ספרותי מיוחד, מוקדש לעיר צפת בעבר ובהווה, בעריכתו של דוד זכאי.  עברית  
5.3 166 [הזמנות למסיבות ספרותיות וערבי קריאה] 1942-1946 מכתבים ששיגרו לחיים הזז ראשי ועדי תרבות במועצות פועלים שונות, פעילי תרבות בהתיישבות העובדת ואישים שונים, בבקשה להשתתף בערבי קריאה ומסיבות ספרותיות. בתיק: מכתבים מאת שלמה לוי, נציג "המשמרת הצעירה" במפא"י; יו"ר ועדת התרבות במועצת פועלי חיפה; זאב ליבנה (בעניין מסיבה לכבוד "ריחיים שבורים" בבית ברנר); ברוך אייזנשטדט, מרכז הסמינר לנוער מטעם הוועד הפועל של ההסתדרות; ד"ר לנדאו, מנהל "בית העם" בתל אביב; י' קיטאי, נציג ועדת התרבות שעל-יד מזכירות הקיבוץ המאוחד; גדעון אוקו, נציג ועדת התרבות הבין-קיבוצית; ד"ר ולטר הירש, מנהל מועדון התרבות ע"ש אלפרד ברגר, ירושלים. עברית  
5.3 167 קלוב פא"ן 1944 בתיק: מכתב בחתימת ידו של ראובן אבינועם (גרוסמן) אל חיים הזז, בו הוא מבשר לו כי נבחר להיות חבר בקלוב פא"ן העברי בארץ-ישראל. בתיק גם:  מכתב חוזר, משוכפל בסטנסיל, ובו הוזמן הזז לישיבת קלוב פאן שנערכה בתל-אביב, ב-1 ביולי 1944.    
5.3 168 [התכתבות עם אישים שונים] 1923-1944 איגרות קצרות ששלחו אל הזז אישים שונים, בהם גם כאלה שחתימת ידם לא זוהתה. בתיק: מכתבים קצרים מאת מ' ליבער, שרה [?] וידידם אחרים, מתקופת שהותו בפריס; מכתב ממשרד הצנזור הראשי בממשלת פלשתינה-א"י, בנוגע לעבודה במשרדי הצנזורה; מכתב חוזר בחתימת הרב מאיר ברלין (בר-אילן), בעניין מפעל הישוב לעזרה ולבצרון; הזמנה מאת משק עין חרוד אל הזז ובת-מרים, לחוג עמם את ליל הסדר; פתקים מאת נח פקציק, א. היילפרין, הפסָּל זאב בן-צבי ואחרים; מכתב בחתימת היינריך לווה, ובו בקשה לתרום כתב-יד ותצלום לאוסף האוטוגרפים והפורטרטים של ספריית "שער ציון", תל אביב;  מכתב מאת ברטה ריקליס, בנוגע לחובותיה של יוכבד בת-מרים במסעדה שבבעלותה; מכתב בחתימת אריה אבטיחי, ובו בקשה לתרום לילקוט ספרותי בעריכתו; מכתב בחתימת עו"ד מאיר חי ג'יניאו (מזכיר ועד העדה הספרדית) בנוגע לפינוי חדרו השכור של הזז בשכונת זכרון אחים, בית יעקב פרסי; פתקים מאת אישים בלתי מזוהים. בתיק גם: כרטיס הביקור של מחפוז חבש (Mahfouz I. Habash), מנהל מחלקת הקרקעות בממשלת פלשתינה-א"י.     
0.3216639