אבנים רותחות

הקובץ "אבנים רותחות" כולל כמה מיצירותיו הנודעות ביותר של חיים הזז, אשר תורגמו ללשונות רבות והקנו לו פרסום עולמי.

הוצאת עם עובד, תל אביב תש"ו (1946); מהדורה מתוקנת: תשכ"ח (1968)

 

הקובץ "אבנים רותחות" כולל כמה מיצירותיו הנודעות ביותר של חיים הזז, אשר תורגמו ללשונות רבות והקנו לו פרסום עולמי. ספר זה כולל עשרה סיפורים: "חתן דמים", "גלגל החוזר", "בעלי תריסין", "הרת עולם", "חבית עכורה", "דרבקין", "אש בוערת", "ירחם השם", "הדרשה" ו"מת מצוה".

במרכזו של "חתן דמים", מדרש שירה המבוסס על המסופר בספר שמות, ניצבת דמותה של ציפורה, אשת משה רבנו. על רקע נוף המדבר מעצב הזז פואמה מקראית, בסגנון ובלשון מיוחדים בעוצמתם.

את הסיפור "גלגל החוזר" פרסם הזז לראשונה בשנת 1940, תחת השם הבדוי "זכריה אוזלי". גיבוריו הם מרי פנחס, זקן עני מבני העדה התימנית בירושלים ומסעוד רהבאני, תימני אף הוא, שחיי הנישואין שלו קשים ומרים.

"בעלי תריסין" עוסק גם הוא בבני העדה התימנית. עלילתו נסובה סביב יחסיהם של רבנים מבני העדה, מרי סלימאן, מרי יוסף, מרי יחיא ומרי פנחס, מקובלים ופותרי חלומות, שהסתכסכו אלו עם אלו, מתוך צרות עין וקנאה.

"הרת עולם", "חבית עכורה" ודרבקין" הם פרקים שעובדו מתוך הנובלה "מראות ירושלים", וגיבוריהם הם ה"יקים", עולי גרמניה שהגיעו ארצה בשנות השלושים, ונפגשו בירושלים עם מציאות הזרה להם. את העלילה בסיפורים אלה מנתבת דמותו של מורושקה, מעין הלך גרוטסקי.

"אש בוערת" הוא פרק מתוך הרומן הגדול "חלוצים", שהזז עסק בכתיבתו לאורך שנות השלושים, אך לא פרסם אותו מעולם. גיבור הסיפור, שלמקה, בורח מאימת הפרעות ומלחמת האזרחים ברוסיה שלאחר מהפכת אוקטובר, ומבקש למצוא את הגאולה בעבודתו החלוצית.

גם "הדרשה" ו"מת מצוה" הם שני פרקים מתוך רומן גנוז, אשר עובדו לסיפורים קצרים והפכו ליצירות עצמאיות. "הדרשה" וגיבורה יודקה, המצהיר על התנגדותו להיסטוריה היהודית, היו לנושא שיחות, דיונים, ויכוחים ושיעורים של דורות רבים בארץ. סיפור זה תורגם לשפות שונות, ובתוכן סינית וערבית. בשנת 1988 הומחזה "הדרשה" והוצגה ברחבי ישראל בהצלחה רבה, בכיכובו של מיכאל כפיר.

 

 מאמרים נבחרים:

על "הדרשה"

דן מירון: "על הדרשה: מדרש ההיסטוריה בכתבי הזז", בתוך: חיים הזז: אסופת מסות, הוצאת ספרית פועלים, מרחביה, תשי"ט, עמ' 26-11.

דן לאור: "'הדרשה' אחרי חמישים שנה", בתוך: הארץ, מוסף תרבות וספרות, 29 בספטמבר 1993, עמ' 3-1.

איריס פרוש וברכה דלמצקי פישלר: "'מה אנחנו עושים כאן?' (עוד קריאה ב'הדרשה')", בתוך: עיונים בתקומת ישראל (16), תשס"ו, עמ' 40-1.

על "בעלי תריסין"

על "ירחם השם"

שלמה צמח: "בקורת חופזת", בתוך: הארץ, 10 במארס 1944, עמ' 3.

מירי הורוביץ: "אמצעים רטוריים בארבע שיחות בסיפור 'בעלי תריסין' לחיים הזז", בתוך: חלקת לשון: כתב עת למחקרים בבלשנות השימושית (23), חורף תשנ"ז, עמ' 110-92.


על "חתן דמים"

אהרן זאב אשכלי: "חתן דמים", בתוך: הלל ברזל (עורך): חיים הזז: מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו, הוצאת עם עובד, תשל"ח, עמ' 99-91.

יהודית גרינברג: "לשון וסגנון ב'חתן דמים'", בתוך: דב סדן, דן לאור (עורכים): מאסף יא, מוקדש ליצירת חיים הזז, הוצאת אגודת הסופרים העברים ואגודת "שלם", ירושלים, תשל"ח, עמ' 171-189.

0.2759512