בקולר אחד

מבוסס על סיפורם האמתי של שני עולי הגרדום, מאיר פיינשטיין ומשה ברזני, חברי מחתרות אצ"ל ולח"י שנידונו למוות על ידי בית הדין הצבאי הבריטי, בימי שלטון המנדט בארץ ישראל.

 

הוצאת עם עובד, תל אביב תשכ"ג (1963); מהדורה מתוקנת: תשכ"ח (1968)

 

"בקולר אחד" מבוסס על סיפורם האמתי של שני עולי הגרדום, מאיר פיינשטיין ומשה ברזני, חברי מחתרות אצ"ל ולח"י שנידונו למוות על ידי בית הדין הצבאי הבריטי, בימי שלטון המנדט בארץ ישראל. הזז עיבד פרשה היסטורית זו, המסתיימת בהתאבדותם של השניים שעה קלה לפני הוצאתם להורג, לכדי מסכת גבורה טרגית.

בכוח חדירה פסיכולוגי רב ובסגנון הייחודי לו, הזז תיאר בספר את ימיהם ולילותיהם של מנחם הלפרין ואליהו מזרחי, בני דמותם הבדיוניים של הגיבורים האמתיים, האחוזים ביעותים ומלאים רוממות נפש של שני לוחמים נועזים לעצמאות ישראל.  

בפרשה זו, ראה הזז חולייה נוספת בשרשרת ההיסטוריה של העם היהודי, הנע במתח שבין גלות לגאולה, וכדבריו, הוא ביקש לכתוב על מעשה "קידוש השם" מודרני, מבלי להיכנס לפולמוס הפוליטי שעוררו אנשי המחתרות בזמנם. דברים אלה אמר הזז בעקבות הפולמוס הציבורי שהתעורר לאחר הופעתו של הספר לראשונה, בשנת 1963. ההשראה לכתיבת הסיפור באה להזז לאחר היכרותו הקרובה עם הרב ר' אריה לוין, רבם של אסירי המחתרות. במהלך היצירה, נפגש הזז עם רבים מאנשי המחתרות והקרובים להם, כפי שמעידות המחברות השמורות בארכיונו, בהן תיעד את תיאוריהם מאותה תקופה הרואית.

 

מאמרים נבחרים:

דן לאור: "הערות ל'בקולר אחד", בתוך: הלל ברזל (עורך): חיים הזז: מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו, הוצאת עם עובד, תשל"ח, עמ' 271-259.

אברהם חיים אלחנני: "'כתבתי על קידוש השם'", בתוך: איש ושיחו, הוצאת ראובן מס, ירושלים, תשכ"ו, עמ' 99-97.

משה גיורא: "בקולר אחד", בתוך: קשת (6) ג', אביב 1964, עמ' 188-185.

ישראל אלדד: "הזז על עולי גרדום ובלי פוליטיקה", בתוך: הבוקר, 28 בדצמבר 1962, עמ' 3.

מנחם דורמן: "לפני ולפנים", בתוך: מבפנים (כ"ה) 2-3, סיון תשכ"ג, עמ' 245-239.

 

אריה ויינמן: "מוטיב העקידה ב'בקולר אחד' להזז", בתוך: ביקורת ופרשנות (22), תמוז תשמ"ו, עמ' 88-75.

 

0.3617734