היושבת בגנים

הרומן "היושבת בגנים" מתאר את משבר הדורות במשפחה של עולי תימן בירושלים, והוא מתרחש על רקע ימי מלחמת העולם השנייה.

הוצאת עם עובד, תל אביב תש"ד (1944); מהדורה מתוקנת: תשכ"ח (1968)

 

הרומן "היושבת בגנים" מתאר את משבר הדורות במשפחה של עולי תימן בירושלים, והוא מתרחש על רקע ימי מלחמת העולם השנייה. גיבורי הרומן הראשיים: מרי סעיד המקובל ופותר החלומות; בנו ציון, נוכל שאורח חייו מופקר; נכדתו רומיה – נערה צעירה המורדת בגורל שנועד לה, להשתעבד לעבודה קשה ולא לזכות לחינוך הולם, ומחליטה לברוח אל הקיבוץ. סיפור האהבה שבין רומיה לבין שלום, אף הוא בן העדה התימנית, מוסיף רובד נוסף לתיאור חייהם של צעירי העדה בארץ ישראל באותם ימים. ברומן ראשון זה מחיי העדה התימנית, פרש הזז לפני קוראיו את לבטיהם ואת עושר עולמם בלשון עשירה וקולחת, והציב אבן דרך חדשה בספרות העברית, מבחינת נושאיה וגיבוריה.

במרכז הרומן עומד המתח שבין הדורות, בין עולם החלומות של הבטלנים, מחשבי הקיצין לבין עולם היצרים והתאוות של מורדים, בנים ובני-בנים הצופים לעתיד. זאת, בימים של חרדה מפני צבא גרמניה הנאצית שהלך והתקרב אל שערי המזרח התיכון וציפייה לבוא הגאולה הקרובה, בארץ ישראל שתחת שלטון המנדט הבריטי.

שלוש מהדורותיו של הספר נדפסו בעותקים רבים, והוא עובד פעמיים להצגות תיאטרון. לשונו של הרומן והנושא שבחר לו הזז, השפיעו על דור שלם של יוצרים עבריים צעירים, ובהם מרדכי טביב וישראל זרחי.

 

מאמרים נבחרים:

ברוך קורצוייל: "'היושבת בגנים' לחיים הזז", בתוך: הלל ברזל (עורך): חיים הזז: מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו, הוצאת עם עובד, תשל"ח, עמ' 231-225.

זאב ברגד: "מבט חדש ביצירותיו התימניות של חיים הזז", בתוך: הספרות ד' (2), אפריל 1973, עמ' 250-232.

שמעון אביזמר: "הצעירה התימנייה ביצירתו של הזז", בתוך: שלום סרי (עורך): בת-תימן – עולמה של האישה היהודייה, הוצאת אעלה בתמר, רחובות, תשנ"ג, עמ' 245-238.

יהודה רצהבי: "עיונים בלשונם הערבית של גיבורי 'היושבת בגנים' להזז", בתוך: מחקרי עדות וגניזה, הוצאת מאגנס, ירושלים, תשמ"א, עמ' 318-297.

רחל כצנלסון שזר: "היושבת בגנים", בתוך: על אדמת העברית, הוצאת עם עובד, תשכ"ו, עמ' 154-152.

0.3013278