יעיש

יעיש, גיבור הרומן של חיים הזז הנושא שם זה, הוא רקדן, מקובל ובעל חזיונות החי בתימן, ולאחר גלגולים שונים, עולה לבסוף השמיימה.

מהדורה ראשונה: הוצאת עם עובד, תל אביב תש"ז-תשי"ב (1947-1952); מהדורה מתוקנת: תשכ"ח (1968)

יעיש, גיבור הרומן של חיים הזז הנושא שם זה, הוא רקדן, מקובל ובעל חזיונות החי בתימן, ולאחר גלגולים שונים, עולה לבסוף השמיימה. הזז כתב את שני כרכיו הראשונים של רומן רב-היקף זה במחצית השנייה של שנות הארבעים במאה הקודמת. הוא שב אליו, להשלימו, בעת שחי בצפת, בשנים 1952-1950. זמן קצר לאחר שפורסם הרומן במלואו על ארבעת כרכיו, הוענק פרס ישראל לחיים הזז על הישגו זה (בטקס שנערך לראשונה ביום העצמאות תשי"ג).  

ב"יעיש" הגיע הזז לאחד משיאי שלמותו של הביטוי הפואטי, תוך תיאור ריאלי נאמן של פרטים מהווי חייהם של היהודים בתימן, שלתוכם נמזגו רעיונות ואידיאות על המתח שבין כיסופי הגאולה למקומה של הגלות.

בשנים 1967-1966 עסק הזז בתיקון הרומן ובליטושו, לקראת הוצאתו לאור במהדורה מתוקנת, בתוך כל כתביו. על השינויים שערך הזז ברומן זה, נכתבו מחקרים הבוחנים אותם מהיבטים שונים. השפעתו של יעיש חרגה מעבר לעולם הספרות, והיוותה השראה ליצירות פלסטיות וליצירות מחול.

לקריאה נוספת:

איתמר דרורי: גאולה תימנית ועבריות חדשה: על הרומן 'יעיש' לחיים הזז, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן, תשע"ד.

שלמה דב גויטיין: "מפעלו התימני של הזז", בתוך: הלל ברזל (עורך): חיים הזז: מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו, הוצאת עם עובד, תשל"ח, עמ' 244-232.

דן מירון: "הנידון לחיים: הערות והארות ל'יעיש'", בתוך: חיים הזז: אסופת מסות, הוצאת ספרית פועלים, מרחביה, תשי"ט, עמ' 111-47.

עדי צמח: "על כמה מוטיבים ב'יעיש'", בתוך: קריאה תמה, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, תש"ן, עמ' 156-151.

שלמה צמח: "ארבעה כרכים של חיים הזז", בתוך: מסה וביקורת, הוצאת אגודת הסופרים ודביר, תל אביב, תשי"ד, עמ' 279-253.

שלום קרמר: "על גבול הגרוטסקי והטרגי", בתוך: ריאליזם ושבירתו, הוצאת מסדה, גבעתיים, תשכ"ח, עמ' 165-155.

אליעזר בר (ברות): "הלוקה ומזמר...", בתוך: מבפנים, כרך ט"ז (ב-ג), פברואר 1953, עמ' 353-348.