חגורת מזלות

הכרך התשיעי במכלול כתבי הזז, כולל שלושה סיפורים גדולים: "אופק נטוי", "חופה וטבעת" ו"נהר שוטף".

הוצאת עם עובד, תל אביב תשי"ח (1958); מהדורה מתוקנת: תשכ"ח (1968)

 

הכרך התשיעי במכלול כתבי הזז, כולל שלושה סיפורים גדולים: "אופק נטוי", "חופה וטבעת" ו"נהר שוטף".

הנובלה "אופק נטוי" כתובה בגוף ראשון, ובה הזז מספר על חוויותיו ממסעו אל חבל לכיש ואל מושבי העולים שם, בראשית ימי המדינה. במרכזו ניצבת דמותה של רחלה, בת למשפחת עולים מארצות האסלאם, המתאהבת בניצול שואה שהגיע לביקור בישראל מחו"ל. רחלה עוזבת את בית הוריה, והשניים נישאים ועוברים להתגורר בקיבוץ. באותן שנים, הזז אכן שהה תקופות ארוכות עם רעייתו במושב נהורה, בבית דבורה בארון.

גיבורת "חופה וטבעת" היא זקנה שנותרה בודדה באלמנותה, לאחר שכל משפחתה נספתה בשואה ובעלה, עמו הגיעה ארצה, מת גם הוא. נחמה רבה מוצאת אותה זקנה בהחלטתה לתרום מכספה לשם הקדשת ספר תורה לבית הכנסת, לזכר בני משפחתה. על רקע ימי הקמת מדינת ישראל, מתוארת שקיעתה של הזקנה, אשר לפתע פוגשת באחיינה, פליט השואה, אשר הגיע ארצה והתגייס לצה"ל. זהו אחד הסיפורים הראשונים שבו מתמודד הזז עם הנושא הקשה של זיכרון השואה והשכול, באופן מעודן ומורכב. הזז פרסם אותו לראשונה זמן קצר לאחר נפילת בנו במלחמת השחרור.

"נהר שוטף" הוא סיפור גדול המתרחש בעיירה יהודית, על רקע ימי המהפכה הבולשביקית ברוסיה. זהו עיבודו השלישי של סיפור שפרסם הזז לראשונה עוד בשנות העשרים של המאה הקודמת, תחת הכותרת "פרקי מהפכה". הזז מביא כאן לידי ביטוי עמוק את חורבנו של העולם היהודי, בעקבות המהפכה ברוסיה, ואת השבר בין הדורות, דור האבות המסורתי מול דור הבנים המורד.

 

מאמרים נבחרים:

ישורון קשת: "מפלשי אופק נטוי", בתוך: הלל ברזל (עורך): חיים הזז: מבחר מאמרים על יצירתו, הוצאת עם עובד, תל אביב תשל"ח, עמ' 232-216.

גרשון שקד: "נטול אדם מישראל ביוגרפיה משלו", בתוך: בצרון (ה) 20-19, 1983, עמ' 23-15.

שמואל ישעיהו פנואלי: "חבל לכיש בעיני הזז", בתוך: ספרות כפשוטה, אגודת הסופרים ודביר, תל אביב, תשכ"ג, עמ' 324-319.

בנציון בנשלום: "לידתם של כפרים", בתוך: אורחות יצירה, אגודת הסופרים ומסדה, תל אביב תשכ"ו, עמ' 132-120.

0.2858482